היום בו השמיים נפלו – גם אני עברתי הפלה טבעית

 

בנר הראשון של חנוכה זכיתי במתנה. ראיתי בסטיק סימן חיובי. אני בהריון. עבורי זאת הייתה שמחה של ממש. תמיד חלמתי על משפחה גדולה, לא ענקית אבל 3-4 ילדים.

ארוחת שישי.

אולי כל זאת חסר לי במיוחד לאחר מות אמי.

אני חולמת על משפחה.

 

לפני 11 חודשים זכיתי ללדת.

זו לא הייתה לידה קלה בכלל – 46 שעות חדר לידה. שעות של פיטוצין עד שבכלל קיבלתי אפידורל וגם כשקיבלתי אפידורל לחצתי לקבל את המינון הנמוך ביותר כי רציתי להרגיש שאני שותפה בבריאה.

תמיד חלמתי על הפרש קטן, תמיד חלמתי שיגדלו ביחד. זאת השאיפה וזה מה שאני רוצה.

רעות יפעת עוזיאל

לצערי, אני נשאית של גן ה-BRCA, אותו גן מפורסם שיש לאנג'לינה ג'ולי. קל לתאר זאת כך כי היא תרמה רבות למודעות לגן המדובר, אך לצערי, הגן אומר שיש לי סיכוי גבוה לחלות בסרטן.

פרופסור בכיר מאוד אמר לי בחופשת הקיץ: "רעות, אני הייתי מסתפק בילד אחד וכורת את הרחם". צרחתי באוטו את נשמתי, בכיתי אך אני רוצה עוד ילדים.

הלכתי למחרת לפרופסור בכיר אחר שאמר לי: "אם את לא נקלטת להריון עד חנוכה, בואי נקפיא ביציות, תוך שנתיים את צריכה לכרות איברים".

הלכתי לפרופסור נוסף שהיה רק מעט יותר אופטימי: "המצב לא רע, יש לך גג שלוש שנים להביא ילדים", ואני, אני כמהה לעוד ילדים, אני רוצה עוד ילדים.

נכון, יש לי ילד מושלם, אני אוהבת אותו הכי בעולם ומשתדלת לגדל אותו בצורה הכי טובה שאפשר אבל אני רוצה עוד ילדים.

 

לפני כשבועיים נפגשתי עם רופא בכיר, בדיקה פרטית כי הייתי בהריון בסיכון. "אני רואה דופק”, הוא בישר ואני בכיתי משמחה. בשבוע שעבר בדקה אותי הרופאה בקופת החולים: "יש שק הריון, יש שק חלבון". היא אמרה לי שהכל טוב ורק שאנוח הרבה.

 

לפני יומיים התחילה לכאוב לי הבטן. הלכתי לרופא נשים שעשה לי אולטרה-סאונד ולא ראה דבר, אבל היות וזה לא היה אולטרא-סאונד וגינלי הוא אמר לי לנוח. כשהכאבים לא עברו, הלכתי שוב לרופאה בקופת החולים שבישרה לי את בשורת האיוב: "עברת הפלה”.

נסעתי למיון בבית החולים “איכילוב” ובכניסה הבחנתי בשלט זוועתי של עמותת אפרת: "קל להפיל, קשה לחיות עם זה". כשראיתי זאת, הרגשתי זעקה פנימית: האם אתם עוברים במקומי את הכאב שלי? באיזה זכות דווקא במקום הזה אתם מפרסמים את השלט הזה? אני רוצה עוד ילד, אני לא אשמה שאלוהים לא בירך אותי.

קל להפיל קשה לחיות עם זה

זו הפרסומת של אפרת

מחנוכה, ביום בו ראיתי את הסימן החיובי והרגיש לי אור בחיים התפללתי כל יום. תהילים, ברכות השחר, "נשמת כל חי" ומה לא, ומה?

איך אתפלל הבוקר?

אלוהים, איך אתה מסוגל להסתכל לי בעיניים ולראות את הכאב.

אז נכון, יש לי ילד, אז מה???

 

בקשה אחת, אל תמהרו לשפוט אחרים, אל תשפטו את אלו שחולמות כמוני, שרוצות עוד חיבוק ועוד אהבה ועוד לידה. כי גם לי מגיע, אהבה.

נכתב על ידי: רעות

There are 16 comments for this article
  1. יפית ב 8:30

    רעות מבינה אותך. מחזקת אותך. יודעת שזה לא קל לעבור את זה ומאמינה שבקוב תהיה בהריון שוב.

  2. ליטל וייס פרייזלר ב 8:39

    תהיי חזקה. מקווה שתתאוששי במהרה ועוד הריון יגיע ויעבור בהצלחה.

  3. סמדר ב 9:21

    כמי שחוותה טיפולי פוריות קשים מאוד במשך שמונה שנים עם שלו הפלות טבעיות בשלבים מוקדמים וגם בשלב מאוחר יותר…ולאחר שטובי הרופאים והמומחים כבר הודיעו לי שאני יכולה להפסיק לחלום כי זה לא יקרה…. זכיתי להביא שתי בנות מדהימות לעולם בהפרש של שנה אחת מהשניה ואני כמהה ככ לעוד ילדים… התגובות של הסביבה מגעילות ביותר אבל … זה שלי ואני רוצה ואני לא עושה את זה על חשבון אף אחד וגם לא מבקשת מימון….אז…. שיצאו לי כבר מהרחם!!!!!!

    • רעות Author ב 16:29

      לגמרי שיצאו לכולנו מהרחם
      חבקי אותן חזק
      אני בטוחה שאת אמא נפלאה!

  4. טלי ב 12:18

    היי רעות, (טלי מלייק אנד שר) גם אני עברתי הפלה טבעית מאוד לא נעימה בהריון הראשון, הרופאים בישרו לי לאחר ההפלה שלא אוכל להיכנס להריון בזמן הקרוב כי תוצאות של בדיקות דם מראות שאני בהריון (בדיקת בטא הייתה מעל 7 שצריך מתחת ל3 כדי להיכנס להריון ומעל 300 להריון תקין), הוסבר לי שיש מקרים שההפלה "משאירה" עודפים ועד שלא אגיע לבטא 3 לא אוכל להיכנס להריון, זו הייתה תקופה מאוד קשה כי זה גם משהו מאוד שונה כל הזמן הרגשתי כאבי מחזור/כאבי תחילת הריון וממש הרגשתי שאני בהריון שוב, בסוף חטפתי עצבים קניתי סטיק ויצא חיובי הלכתי לאולטרסאונד וראו שק הריון.
    אותה רופאה שישבה והסבירה לי שאין סיכוי שאכנס להריון בזמן הקרוב הסבירה למה ואיך כן נכנסתי להריון. הסוף של הסיפור מדהים אבל הייתה תקופה מאוד לא נעימה – אני חושבת שכמה שאת יכולה תתחברי לעצמך תחשבי חיובי וזה יקרה – מוסרת חיזוקים, הצלחה ובריאות 🙂

    • רעות Author ב 16:30

      כיף לקרוא 🙂 תודה רבה על תגובתך.
      לצערי אצלי זו כבר הפלה שלישית
      מקווה ומתפללת לטוב
      תודה רבה

  5. נוית ב 16:36

    כל כך מבינה ומתחברת לדברייך. והרגע הזה הוא פשוט סיוט אבל תמצאי את הכוחות להמשיך ולנסות.

  6. עמית ב 19:50

    רעותי את מדהימה ואני תופסת ממך אישה חזקה שלא מוותרת. אני בטוחה שעכשיו מרגיש כי העולם חרב… אבל כמו שדיברנו יש לך בבית חיים מלאים- המשפחה הקטנה שלך. מאחלת ומתפללת יחד איתך שבקרוב תרחיבו את הקן המשפחתי. שולחת חיבוקים וחיזוקים
    תמיד פה בשבילך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *