בנר הראשון של חנוכה זכיתי במתנה. ראיתי בסטיק סימן חיובי. אני בהריון. עבורי זאת הייתה שמחה של ממש. תמיד חלמתי על משפחה גדולה, לא ענקית אבל 3-4 ילדים.

ארוחת שישי.

אולי כל זאת חסר לי במיוחד לאחר מות אמי.

אני חולמת על משפחה.

 

לפני 11 חודשים זכיתי ללדת.

זו לא הייתה לידה קלה בכלל – 46 שעות חדר לידה. שעות של פיטוצין עד שבכלל קיבלתי אפידורל וגם כשקיבלתי אפידורל לחצתי לקבל את המינון הנמוך ביותר כי רציתי להרגיש שאני שותפה בבריאה.

תמיד חלמתי על הפרש קטן, תמיד חלמתי שיגדלו ביחד. זאת השאיפה וזה מה שאני רוצה.

רעות יפעת עוזיאל

לצערי, אני נשאית של גן ה-BRCA, אותו גן מפורסם שיש לאנג'לינה ג'ולי. קל לתאר זאת כך כי היא תרמה רבות למודעות לגן המדובר, אך לצערי, הגן אומר שיש לי סיכוי גבוה לחלות בסרטן.

פרופסור בכיר מאוד אמר לי בחופשת הקיץ: "רעות, אני הייתי מסתפק בילד אחד וכורת את הרחם". צרחתי באוטו את נשמתי, בכיתי אך אני רוצה עוד ילדים.

הלכתי למחרת לפרופסור בכיר אחר שאמר לי: "אם את לא נקלטת להריון עד חנוכה, בואי נקפיא ביציות, תוך שנתיים את צריכה לכרות איברים".

הלכתי לפרופסור נוסף שהיה רק מעט יותר אופטימי: "המצב לא רע, יש לך גג שלוש שנים להביא ילדים", ואני, אני כמהה לעוד ילדים, אני רוצה עוד ילדים.

נכון, יש לי ילד מושלם, אני אוהבת אותו הכי בעולם ומשתדלת לגדל אותו בצורה הכי טובה שאפשר אבל אני רוצה עוד ילדים.

 

לפני כשבועיים נפגשתי עם רופא בכיר, בדיקה פרטית כי הייתי בהריון בסיכון. "אני רואה דופק”, הוא בישר ואני בכיתי משמחה. בשבוע שעבר בדקה אותי הרופאה בקופת החולים: "יש שק הריון, יש שק חלבון". היא אמרה לי שהכל טוב ורק שאנוח הרבה.

 

לפני יומיים התחילה לכאוב לי הבטן. הלכתי לרופא נשים שעשה לי אולטרה-סאונד ולא ראה דבר, אבל היות וזה לא היה אולטרא-סאונד וגינלי הוא אמר לי לנוח. כשהכאבים לא עברו, הלכתי שוב לרופאה בקופת החולים שבישרה לי את בשורת האיוב: "עברת הפלה”.

נסעתי למיון בבית החולים “איכילוב” ובכניסה הבחנתי בשלט זוועתי של עמותת אפרת: "קל להפיל, קשה לחיות עם זה". כשראיתי זאת, הרגשתי זעקה פנימית: האם אתם עוברים במקומי את הכאב שלי? באיזה זכות דווקא במקום הזה אתם מפרסמים את השלט הזה? אני רוצה עוד ילד, אני לא אשמה שאלוהים לא בירך אותי.

קל להפיל קשה לחיות עם זה

זו הפרסומת של אפרת

מחנוכה, ביום בו ראיתי את הסימן החיובי והרגיש לי אור בחיים התפללתי כל יום. תהילים, ברכות השחר, "נשמת כל חי" ומה לא, ומה?

איך אתפלל הבוקר?

אלוהים, איך אתה מסוגל להסתכל לי בעיניים ולראות את הכאב.

אז נכון, יש לי ילד, אז מה???

 

בקשה אחת, אל תמהרו לשפוט אחרים, אל תשפטו את אלו שחולמות כמוני, שרוצות עוד חיבוק ועוד אהבה ועוד לידה. כי גם לי מגיע, אהבה.

30/12/2015