אילו הייתי יודעת שכל כך קשה להניק אולי הייתי מוותרת מראש. מחשבות כאלו ואחרות עוברות לי בראש.

הנקה ממש לא קלה, לא לי לפחות. תוספות, (חילבה, מורינגה, חלבה, בירה ומה לא), לתקופה קצרה אפילו שילבתי ובינינו באמת שכמעט וכבר וויתרתי.

הבעיה שלי היא המצפון, הו המצפון. ברוך בואך לאימהות, ברוך בואך המצפון – מבינה ומגלה שכל דבר שאני עושה הוא אף פעם לא מספיק ולא טוב, ואילו יכולתי לגייס עוד כמה שעות לכתוב, לנוח, לאכול ולא רק להניק ודאי הייתי עושה זאת. אני מרגישה כמו פרה חולבת.

הגעתי למסקנה עם בעלי היקר, שיחיה J חצי שנה הנקה. האמת בהתחלה חשבתי שאניק רק שלושה חודשים. אבל בבדיקות אצל הרופאה לא נשאר מנוס ולא היו רחמים.  הבנתי חובת שילוב (כי הוא לא עומד בגרפים השונים ולהשמין כדאי) אז כך למעשה הגענו לפתרון חצי שנה הנקה.

אני מנסה ומחפשת אחרי כל פתרון שיהיה לי קל יותר להניק אבל לא לוותר על החיים, הרי בינינו חופשת לידה היא הכול רק לא חופשה. בחיפושי אחר הפתרון, מצאתי את עצמי חוזרת לחנות "רמילי" בינינו, שני הג'ינסים שעולים עלי עוד מזמן ההריון הם הג'ינסים שקניתי שם. הדיאטנית אמרה לי: "תחזרי לדיאטה רק שתסיימי עם ההנקה".

"ברמילי" חזרתי וגיליתי חזיית הנקה ממש נוחה, מתאימה לי, לא יקרה, ופשוטה. התחדשתי בשתיים: שחורה ולבנה כך שתתאים לכל הבגדים. עכשיו אני יכולה ללכת ולא רק להיות סגורה בבית כי לא נעים לחשוף חזה בכל מקום. לחזיה רגילה הרגשתי שאין טעם וללכת בלי חזיה שהחזה רק גדל ומטפטף גם לא חוויה נעימה. חזיית הנקה של "רמילי" חובה לכל מניקה