כיצד תצליחו להגיע ללב של ילדיכם?

כיצד תצליחו להגיע ללב של ילדיכם?

נסו להבין מה הבעיה, שאלו שאלות, הקשיבו לתשובות ובמידת הצורך השתמשו

בקלפי אימון כדי לפתח איתם שיחה. טיפים ליצירת תקשורת מקדמת ביניהם לבין

ילדיכם

יונית טרנר, בעלת תואר שני M.B.A ומאמנת אישית המתמחה באימון  בין יחסים למערכות באימון המתמחה אישית ומאמנת,הורים לילדים ובאימון ילדים ובני נוער, שהמוטו העיקרי שלה הוא "הורה כמאמן"

 

 

אמא: "הי, מה קורה?"

ליאת (שם בדוי): "הכל בסדר". ליאת הולכת הלוך ושוב ממש חסרת מנוחה.

אמא: "נו, ליאתי, אני רואה שאת לחוצה. בואי תשתפי אותי".

ליאת: "אין במה לשתף. אמרתי לך שהכל בסדר". ליאת מתיישבת ליד השולחן.

אמא: "אבל אני …".

ליאת קמה ועוזבת את השולחן, נכנסת לחדר וטורקת אחריה את הדלת.

ככה נראית שיחה בבית ישראלי מצוי בין אמא לבת.

ילדים בגילאי בית הספר היסודי אולי ישתפו אתכם ההורים יותר פעולה ויספרו, אבל בני נוער בגיל

ההתבגרות לא ישתפו אתכם כמעט בדבר. הם מרגישים גדולים ומסוגלים להסתדר לבד עם כל

הבעיות והאתגרים שאיתם הם מתמודדים.

אז איך בכל זאת יוצרים תקשורת מקדמת ביניכם ההורים לילדיכם המתבגרים?

מה שיעזור לכם לבנות תקשורת מאפשרת הוא לשאול המון שאלות, להבין מה הבעיה ופשוט לתאר

את העובדות. זהו השלב בו אתם ההורים שואלים ורק הילד עונה ומתאר את הבעיה, וההורה מקשיב

על מנת לסייע. זה לא קל, כי בני נוער לא נוטים לשתף מרצונם, ומנגד ההורים חייבים לנפות

מהעובדות את הפרשנות ואת המחשבות סביב העובדות, שפעמים רבות הילדים נוטים להכניס

פנימה בתיאוריהם – עד שסוף סוף הם משתפים.

עם ילד או מתבגר, שמתקשה לתאר את הבעיה או מסתגר ולא משתף פעולה, ניתן לפתוח בשיחה

באמצעות קלפי אימון ההשלכתיים של turn point , שהם מצוינים לפתיחת שיחה ולהבנת הקשיים.

ילדים מתחברים לאיורים ולצבעוניות שבקלפים ומרגישים איתם כמשחק ולא כתיאור קושי, בוודאי לא

כך למשל, אמא מבקשת ממיקה (שם בדוי) לבחור קלף שמתאר את מה שקרה בבית הספר, שבגללו

היא כל כך כעוסה.

מיקה בוחרת את הקלף של העפיפון שברח.

אמא: "מיקה, מה יש בקלף שמתאר את מה שקרה בבית הספר?"

מיקה: "הכל לא הצליח לי. ככה אני מרגישה, כמו אחת שהעפיפון ברח לה".

אמא: "מה ברח לך?"

מיקה: "רותי, לא רוצה להיות חברה שלי יותר. אז רותי היא כמו העפיפון".

אחרי תיאור והבנת העובדות, מבין ההורה את הפרשנות של הילד לעובדות, שוב באמצעות שאילת

מה הבנת שקרה?, מה חשבת?, ומה יכולת לעשות אחרת כדי להצליח? אתם חייבים לתת לילד

הרגשה שהוא יכול להצליח בפעם הבאה, אם ינהג אחרת. הנקודה החשובה היא להאמין בילדים

שהם יצליחו ולסמוך עליהם, ולא רק לומר את זה מהפה החוצה.

 

חשוב מאוד לזכור שכאשר אתם שואלים את ילדיכם, מתרחשים כמה דברים במקביל:

אתם מנהלים עם הילד שיחה – ולא מונולוג,אתם נטו עם הילד – כל תשומת הלב שלכם ממוקדת בו.

אתם שואלים, הילד עונה, ושניכם מקשיבים לתשובה.

אתם מראים לילד נקודות מבט נוספות וניתוח אחר של העובדות.

אתם מלמדים אותו מהי הרחבה, מהי פרשנות ואיזה רגש מנהל אותו, כשהוא מגיב בדרך מסוימת

חשוב לשאול את הילדים שאלות וכמובן להיות קשובים לתשובות. לתת מקום לכל תשובה ולהיות

שמביאה אותו לתוצאות כאלה.

רגישים מספיק לא לחפור מיד, אחרת הילדים ייסגרו ואי אפשר יהיה לנהל איתם שיחה.

חשוב לזכור: שהשימוש בקלפים נחשב אצל הילדים הקטנים כמשחק, כשמתרגלים להיעזר בקלפים

לקבל מהם מסרים לתת פרשנות רחבה לדברים השימוש בהם עוזר גם בגיל ההתבגרות. הנער

מבקש את החפיסה ובוחר את הקלף שמתאים לו אפילו מבלי שתבקשו ממנו לפעול כך. זה בדוק!

 

ב-18.12.15, יום שישי, 12:00-8:30, תיפתח בנס ציונה סדנת "הורה כמאמן", שבה תלמד יונית

טרנר אימהות ואבות כיצד לנהל שיחה עם ילד או נער על האתגרים שבפניהם הוא ניצב, תוך

שילוב קלפי האימון בשיחה עימם.

יונית-טרנר

נכתב על ידי: Lady In Red

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *