מחונן או לא מחונן? – זו השאלה

 האם מומלץ לשלוח את הילדים להכנה למבחני מחוננים? מה זה יעשה לילדים מבחינה רגשית?

רעות עיני, אם לילד שעומד לגשת למבחני שלב בלאיתור מחוננים, חושבת שההכנה למבחנים הללו רק תועיל לילדים, בהנחה שהיא נעשית בצורה הנכונה ובקרב הילדים המתאימים

ילדים מחוננים עידו עיני

כל הורה רוצה לדעת שהילד שלו מחונן. דרך הילדים אנחנו מגדירים את עצמנו ובחלק ניכר מהמקרים מפצים על הילדות שלנו, על מה שרצינו להיות. אולי זה ישמע מתנשא, אבל גם אני מאמינה שהבן שלי מחונן ורבים בסביבתנו חושבים עליו בדיוק אותו דבר, כולל הגננות והמורות שלו.

למרות זאת, כשהוא עבר את השלב הראשון במבחן איתור המחוננים שנערך בבית ספרו, מיהרתי לרשום אותו להכנה לשלב השני של מבחני המחוננים. לא מעט אנשים הרימו גבה על הצעד שעשיתי. שמעתי טענות על כך שאם הילד באמת מחונן אז אין צורך בהכנה הזאת ושאם הוא לא מחונן ורק יעבור את המבחן בזכות ההכנה – הוא יסבול מאוד במסגרת של מחוננים.

הבן שלי שונה. לטוב ולרע ואני צריכה להשלים עם זה. ילד כמו עידו תמיד ישתעמם בכיתה רגילה ותמיד נצטרך לחפש לו מסגרות אחרות. כהורים, אנחנו רוצים שלילד שלנו יהיה טוב ואין לנו ספק שמסגרת של מחוננים, שבה הוא יהיה בקבוצת השווים, תעשה לו טוב.

בכל שנה עוברים את השלב הראשון ומגיעים לשלב השני של מבחני איתור המחוננים כ-15 אלף תלמידים. 1.5%-3% אחוזים בלבד מהם יוגדרו בסופו של דבר כמחוננים וכ-5% נוספים כמצטיינים. לא רבים יודעים אבל הגדרת ילד כמחונן אינה אחידה. כלומר, בחירת האחוזון העליון נעשית ביחס לנבחנים האחרים ולכן חשוב מאוד לתת לילדים שלנו יתרון.

העולם שלנו הוא עולם תחרותי והיתרון הזה הוא הכרחי. “בהכנה למבחן מלמדים את הילדים לחשוב בדרך יעילה, מהירה, מדויקת ומכוונת למה שמצופה מהם במבחני האיתור למחוננים”, מסבירה ענת מנשה, מנהלת דידקטית ומפתחת תכניות לימוד, בחברת “הפרופסור הלא מפוזר” העוסקת בהכנה למבחנים אלה.

“משרד החינוך מציע לתלמידים מחוננים ומצטיינים תכניות העשרה מרתקות ומגוונות”, הסבירה. “תוכניות אלו מעניקות לתלמידים המתקבלים בשעריהם תכנים מאתגרים ומסקרנים וחוויות לימוד איכותית ויוקרתית על ידי מורים שנבחרו בקפידה ועברו הכשרה מקיפה, כאשר סביבת השווים  להם איכותית ומפרה. בנוסף לכך, יחידות צבאיות מובחרות ונחשקות, המבטיחות לבוגריהן קריירה מאתגרת ומתגמלת, מגייסות אליהן בשמחה נוער איכותי זה”.

טענה נוספת שאני שומעת היא שדווקא ההכנה למבחנים הללו מלחיצה את התלמידים וגורמת להם לחשוש מפני כשלון במבחן. אני סבורה שאם ההכנה נעשית בצורה ידידותית וללא הפעלת לחץ על הילד – יש לה ערך מוסף רב מאוד. הבן שלי לומד באמצעות לומדה ממוחשבת, תשבצים וחידות היגיון. הוא רואה בזה משחק ואתגר ולא עול. כשלון במבחן יגרום לו לאכזבה, אבל אין לכך קשר להכנה שהוא עובר, אלא לאופיו ולשאפתנות שלו.

בסופו של יום, אני באמת מאמינה שכל ההכנות למבחני המחוננים לא יכולות להפוך ילד ממוצע למחונן, אבל הן כן יכולות לשפר את הסיכויים של התלמידים שנמצאים קרוב מאוד להגדרה ויכולות להגדיר את הילדים כמצטיינים.

אני לא חושבת שזה נכון לחשוף את הילד שלי לסוג השאלות שיהיו במבחן – לראשונה במבחן עצמו. חשוב לי שיתרגל, ילמד להבין מה רוצים ממנו וכשיגיע למבחן הוא יהיה יותר נינוח ויידע לקראת מה הוא מתמודד.

אז יכול להיות שמדובר פה ברצון שלנו, ההורים, שהילד ייכנס תחת תווית “המחונן”. אבל יותר הגיוני שאנחנו בעצם נותנים לו הזדמנות להגשים את עצמו ולקבל תוכניות לימודים המותאמות עבורו.

ילדים מחוננים עידו עיני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *