עברתי לידה שקטה, ואני אמא לכל דבר, מותר לי להתאבל ולהרגיש

עברתי לידה שקטה, ואני אמא לכל דבר, מותר לי להתאבל ולהרגיש

חלי נומדר, בת 25 מפתח תקווה, סחפה אלפי קוראות בפייסבוק וחושפת באתר "הבית של האמהות" את התהליך, האבדן והכמיהה להיות אמא

עברתי לידה שקטה, ואני אמא לכל דבר, מותר לי להתאבל ולהרגיש

חלי נומדר

חלי נומדר בראיון מיוחד  לאתר "הבית של האמהות", מספרת: "לפני שלושה חודשים התחתנתי.

שבוע אחרי החתונה גיליתי את המום.

שבוע 27. שניה מחודש שביעי.

בסקירה המאוחרת הייתי אצל רופא בקופח, עשה את הבדיקה ולא קרא את האיברים כמו שצריך. הרופא עשה את העבודה כמו שצריך בקופת חולים, מהיר לא ממש מצא הכל ולא הבין.  אמר לי לחזור עוד שבועיים.

לא רציתי כל כך לחכות, שלחתי את הסקירה לרופא נשים שלי, והוא אמר לי שאלך למחרת לרופא אחר שהוא המליץ, הגענו לבדיקה. הבדיקה הייתה אמורה להמשך שעה ונמשכה שעתיים וחצי.

ד"ר ברדין, מומחה לאולטרה סאונד, רגיש ומדהים, בדק בצורה מקיפה ואמר שיש מום חמור ויש חור בסרעפת. כל האיברים של חלל הבטן עלו לחזה.שקלנו לעשות לה ניתוח. ושוחחתי עם אמא שבנה במצב כזה ואומרת שבנה סובל ולא מצליחה לעזור לו. היא רמזה לי שהחיים הם לא הדבר שהייתי רוצה לתת לבתי".

אני מפסיקה את ההריון למען הילדה שלי.  אבל כשהבנתי לא משנה מה אני אעשה היא לא תחיה חיים טובים.

 

מהרגע שהחלטת, איך התהליך התבצע?

"התהליך נמשך שבוע וחצי. לעבור את הועדה. בוועדה לא אמרו יותר מדי, הבינו שאין מה לעשות בעצם.  אני עברתי לידה, 48 שעות עם צירים קשים, היא הייתה לי בין הרגליים. ראיתי אותה, החזקתי אותה."

איך את מרגישה לקראת ההריון הבא?

"מאוד מפוחדת. ברור לי ב 200% שאהיה מלאה בחרדות. אבל כן למדתי, גיליתי את האמונה. ואני יודעת שלא משנה מה קורה, אני הולכת בלב שלם יודעת להעריך מה שיהיה לי. הוא יהיה קשה נפשית אבל אני מאוד מקווה שאצליח".

 

איך שיצאתי מבית החולים, רציתי להכניס לעצמי חיים לרחם מחדש, להביא לה אחים. היא הילדה שלי לעולמים, היא הילדה שלי הבכורים, תמיד תהיה לי ילדה בכורה, ואני אעשה הכל כדי להנציח אותה, לזכור אותה ולדבר עליה.

 

אני רוצה לבקש ולומר  הייתי רוצה לבקש שאל תשפטו אף אמא, אף אבא לא לשפוט אותם ולא לזלזל ברגשות שלהם. סיפרתי למישהו שעברתי אבדן והוא אמר שזה לא נקרא כי עוד לא גידלתי את הילדה. זה ממש לא נכון!

היא גדלה והתפתחה בתוכי, היא שלי. עברתי לידה שקטה!

אני אומרת ומבקשת,  תקשיבו טוב, אני לא מאחלת  לאף אישה ואני לא מזלזלת באף כאב. זה ילד, ואתם לא תשפטו אותי, אל תשפטו, תנו מקום לרגשות של כולם.

 

חשוב לי לחזק אמהות אחרות שהולכות או יעמדו בסיטואציה כזו קשה, שיש אחרי זה חיים והזמן הזה קשה, זה בסדר לבכות וזה בסדר לקחת את הזמן, צריך להסתכל על האור החיובי ולהאמין. אני צעירה ואני רוצה להביא חיים ולה אחים.

 

אני, רעות, עברתי בעצמי שלוש הפלות וכתבתי על האחרונה, שמחה וגאה להיות אמא. אני מבינה את חלי, מבינה את כאבה ומאחלת לה שהיא בע"ה שהיא תצליח להביא חיים לעולם, העולם עוד לפניה.

 

עברתי לידה שקטה, ואני אמא לכל דבר, מותר לי להתאבל ולהרגיש

חלי נומדר

חלי נומדר,   פרסמה לפני חמישה ימים פוסט בפייסבוק שהרעיד אמהות רבות.

למעלה מ 5300 לייקים, כמעט 500 שיתופים.

 

הפוסט מובא שוב שתקראו:

 

ליפני כמה חודשים גיליתי שאני בהריון , המתנה הכי גדולה שאלוהים נתן ל ולבעלי.
שבעה חודשים של אהבה, כאב ,ציפייה ,התרגשות , איך אומרים ? הריון משעמם
עד היום שבו הגענו לבדיקה שהפכה את עולמנו
" אני מצטער לילדה שלכם יש מום קשה " כך הרופא אמר . המשמעות עד אותו הרגע לא הייתה ברורה
אוקי !! מום אפשרי לתקן לא ? בוא נתקן את הילדה הקטנה שלנו!
אבל לצערי מהר מאוד הבנו שכנראה אין דרך לתקן!!
הבחירה בידנו
הבנו שאנחנו צריכים לקבל החלטה .
להרוג ? או להביא לעולם ילדה שתסבול כל החיים ?
איך נקלענו לסיטואציה הכואבת ביותר בחיינו ?
הילדה שלי שברחם , בועטת בי כל כך חזק , כאילו מנסה להגיד לי משהו .
מה היא מנסה לומר ?
אמא אני חייה אל תהרגי אותי !? או שהיא מבקשת ממני להפסיק את הכאב שלה עוד טרם נולדה !?
תחושה של חוסר אונים , כאב עצום שאיש לא יוכל להבין .
מצד אחד אף אמא לא רוצה לראות את הילד שלה סובל אפילו לא לשנייה אחת .
ומצד שני אף אמא לא רוצה לאבד את היקר לה מכל .
אז איך בוחרים ? איך בוחרים בלי לחיות עם רגשות אשם כל החיים ?
לאט לאט התחלנו להרכיב את הפאזל שהיה מפוזר לנו מול העיניים , והתמונה התחילה להיות ברורה יותר מרגע לרגע.
לילדה שלנו אסור לסבול !
העדפנו לסבול כל חיינו מגעגועים עזים ומכאב על אובדן ילדתנו הבכורה  , מאשר שהילדה שלנו תסבול רגע אחד בחייה .
אחרי שבדקנו ובחנו בקפידה את כל האופציות הגענו להחלטה .  החלטנו להרוג אותה , החלטנו לעשות לה המתת חסד עוד ליפני שיצאה לאוויר העולם.
החלטה שתלווה אותנו עד יומנו האחרון .
הימים עברו ובינתיים היא המשיכה לגדול , לבעוט ולקרוע את ליבי לגזרים , ידעתי שזה עומד להסתיים עוד מעט , ניסיתי להיות אליה אדישה ניסיתי לרוקן את עצמי ממחשבות אבל זה היה קשה מידי , היא הייתה כל כך מוחשית וכל כך חייה , הבנתי שאם אני לא אפרד עכשיו לא תהיה לי הזדמנות נוספת . יום ליפני הלידה ליטפתי אותה המון דיברתי אליה ביקשתי את סליחתה , סיפרתי לה כמה אני ואבא אוהבים אותה והבטחתי לה משהו.. שלא נשכח אותה לעולם .

ואז היום הנורא הגיע, הגענו לבית חולים כדי ללדת.
אבל בשונה מלידה רגילה אין התרגשות ,אין שמחה , אין ציפייה .
יש רק כאב עצום ותחושת אכזבה ,אכזבה שלא הצלחנו להביא אותה לחיים שלנו .

אמרתי לכם קודם המתת חסד ? אז בדיוק כך היה ,
הזריקו לעוברית שלי חומר ללב שמפסיק את הדופק , תוך שניות ספורות היא לא הייתה יותר .
תחושה של מוות עטפה אותי.
היא חייה לי בבטן ממש עד ליפני כמה רגעים, ופתאום היא כבר לא .
כבר לא זזה ,כבר לא בועטת , כבר לא איתנו .
כאב שלא הכרתי בחיי , עצב שלא היה קיים בתוכי פתאום השתלט על כל חלק בגופי .
והלידה עצמה ? לידה של ממש , צירים , כאבים חזקים , לחיצות וסבל עצום .
לידה ראשונה בחיי והיא הסתיימה בשקט תהומי .
בלי בכי של תינוק שרק הגיח לעולם , רק בכי של הורים שאיבדו את היקר להם מכל .
מאוד קשה לקבל את זה שהכל נגמר ,שאנחנו הולכים לחזור הביתה בידיים ריקות !
הורים שעוברים חוויה כזאת של לידה שקטה , לידה בלי בכי ,  עוברים תהליך של אבל , אבל על אובדן הילד שלעולם לא יזכו לגדל !

אני מספרת לכם את הסיפור שלנו בלב כואב .
ואני יודעת שקשה להרבה אנשים להתחבר או להבין כאב על משהו שמבחינתם לא מוחשי , מבחינתם עוד לא באמת קרה , הילד לא נולד אז אין על מה לבכות .
אמרו לי אחרי הלידה המון משפטים כמו

"יש דברים גרועים יותר"

"את עוד צעירה תביאי עוד ילדים לעולם"

"על מה את בוכה את לא הכרת אותה"

"לא נורא את צריכה להמשיך בחיים פשוט תעשי DELETE "

אלה המשפטים שאני נאלצתי להתמודד איתם כמה רגעיים אחרי שילדתי את בתי הבכורה , אחרי שהחזקתי אותה על הידיים ונפרדתי ממנה לעולמים . המשפטים האלה הכאיבו לי כל כך, שרפו את נשמתי.
איך אפשר להתעלם מכאב של אמא שאיבדה את היקר לה מכל ?
איך אפשר לומר לאמא שגידלה ברחם שלה כל כך הרבה חודשים ילד , שהיא לא מכירה אותו ?
איך אפשר לחשוב שהחיים אחרי זה ממשיכים כאילו כלום לא קרה ??
שלא תבינו אותי לא נכון ,קיבלתי החלטה ואני שלמה איתה .
אני בחרתי לשחרר את הילדה שלי מחיים של סבל וכאב , ואני מודה לאלוהים ואומרת לו תודה בכל יום .
תודה שפקחת לי את העיניים עוד ליפני שהיה מאוחר מידי , תודה שעצרת בזמן .
אבל הכאב ,לא יעבור לעולם , יש לי חור ענקי בלב הוא כואב ומדמם וישאר כך לעולמים .

אז אנשים , אם נתקלתם במישהי שחוותה חוויה דומה , אל תתעלמו מהכאב שלה !!
ילד שנמצא ברחם איימו הוא הדבר הכי מוחשי שיכול להיות עבורה , הכי טוב והכי מדהים שיכול לקרות לכל אישה .
אמא מכירה את הילד שלה ומחוברת אליו כבר מהרגע הראשון .
אל תגידו משפטים מכאיבים במיוחד אם לא עברתם חוויה דומה , אל תנסו להזדהות או להגיד איך אתם הייתם פועלים או מרגישים !
כל אישה חווה את החוויה בצורה שונה , וזכותה לכאוב את כאבה בכל דרך שתבחר !
תנו לנשים האלה לכאוב ולפרוק , אל תקטינו או תזלזלו בשום רגש של אף בן אדם .

אישה שאיבדה הריון , היא אמא לכל דבר , אל תיקחו לה את התואר הזה "אמא" .

 

עברתי לידה שקטה, ואני אמא לכל דבר, מותר לי להתאבל ולהרגיש

הפוסט המפורסם של חלי נומדר

Summary
Photo ofחלי נומדר
Name
חלי נומדר