"קורי" האינטרנט

היום אנחנו חיים בעולם דיגטלי עולם המחשב והמדיה.

הרשת טווה סביבינו קוריים דקיקים דקיקים שמושכים אותנו יותר ויותר לתוך העולם הדיגטלי.

 

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קטנה שהאינטרנט רק פרץ לתוך העולם הביתי, זה היה עולם קסום ומדהים שהיה מוקצב לפי זמן/ (מי שזוכר הרי כל דקת גלישה עלתה כסף).

 

אני הייתי מכורה אליו כמו מסומם שמחכה למנה היומית שלו ככה הייתי מחכה לשעת הגלישה שלי.

הייתי אני חושבת בערך  בת 14 או 15 משהו כזה ונפתח מולי עולם של צ'טים ושיחות עם אנשים זרים שלא מכירים אותי ולא ראו אותי מעולם.

מדי פעם בפעם נזרקה לאוויר אזהרה מפי אמי לגבי הסכנות שכרוכות בעולם הדיגטלי אבל לא היה לי את הראש להבין או לקבל את ההזהרות שלה.

היום שאני חושבת לעצמי בדיעבד שלקחתי על עצמי סיכונים מטורפים.

דיברתי שעות עם אנשים שלא הכרתי ושיתפתי אותם בסודות שלי נתתי את הטלפון שלי לבנים ובילתי שעות בשיחות איתם, אפילו יצאתי עם כמה בנים שהכרתי דרך הרשת הדיגטלית.

 

אמנם מעולם לא נפגעתי מאותם בנים אבל מצמררת אותי המחשבה של מה היה עלול לקרות.

מה עם איזה מטורף סדיסט היה מדבר איתי ומפתה אותי להיפגש איתו והיה עושה לי משהו? מה עם איזה מישהו היה מנסה לחטוף אותי?

 

הרי לא חסרים סיפורים מזעזעים על תופעת הרשת.

לא חסרים ניסויים שהחברה עושה כדי להוכיח כמה הרשת מסוכנת.

היום אני אימא לילד קטן (מתכננת עוד ילדים בעז"ה) וכל היום אני חושבת על הרגע שהילד שלי יהיה מספיק גדול כדי להתחיל להבין מה זה מחשב, אינטרנט ומדיה. איך אני יגן עליו מהמפלצות שנמצאות בחוץ.

 

כולם אומרים לי שחינוך בא מהבית וצריך להזהיר ולנקוט אמצעי זהירות כדי למנוע את  הסכנות.

אני לא רוצה להיות מהאימהות שנוברות בדברים של הילדים שלהם. אני מאמינה שהם זקוקים לפרטיות בדיוק כמו שאני לא הייתי אוהבת אם ההורים שלי היו מסתכלים לי בדברים.

 

אני רוצה לחשוב שהילדים שלי יהיו איתי מספיק פתוחים כדי לספר לי הכל, אבל מנסיון שלי אין דבר כזה פתיחות מלאה בין הורים לילדים.

לא משנה מה תמיד יהיו דברים שנרצה לשמור לעצמנו.

 

התקשורת מלאה היום בסיפורים על שיימינג באינטרנט, על תמונות של נוער צעיר בסיטואציות מבישות, על ילדים שמתאבדים בעקבות האינטרנט והצורה בה אנחנו כחברה משתמשים בכלי הזה.

 

אנחנו חיים בחברה כל כך מורכבת ואכזרית וזה מביא אותי שוב לשאלה איך אני מגינה על הגוזלים שלי?!

 

כל כך הרבה שאלות ללא מענה מקווה שאני אוכל לתת לגוזלים שלי כלים להתמודד עם העולם הגדול והאינסופי הזה.

 

11872719_10207255150241264_370996432_n

נכתב על ידי: דניאל

There are 2 comments for this article
  1. שמרית ב 23:15

    כתבה רצינית וכל מילה נכונה. היום זה עובר כל גבול ואין מנוס..חשוב לתת לילדים כלים וחשוב שידעו לפנות אלינו ולשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *