״אל-תרדימי-אותו-על-הידיים-שלא-יתרגל״
זה היה משפט ששמעתי המון לאחר שנולד דור, הבן הבכור שלי. כל כך פחדתי שיתרגל להיות רק על הידיים, פחדתי שלא אצליח לגרום לו להירדם לבד במיטה שלו, פחדתי ״לקלקל״ אותו….
אז… את דור לא הרדמתי על הידיים, לדור ניסיתי לסגל הרגלי שינה נכונים כבר מיומו הראשון…. נצמדתי לספרים ולטבלאות שרק הכניסו אותי לסטרס….לצערי הרב, לא ידעתי את כל מה שאני יודעת היום…. בדיעבד אני ממש מצטערת שעל ההתחלה נצמדתי לכל מיני תיאוריות ולכל מיני עצות לא מקצועיות… אבל… אסור לבכות על חלב שנשפך….
אני נתקלת בפניות נואשות של אמהות לתינוקות ממש קטנטנים, בני שבועיים,בני חודש, חודשיים, אותן אמהות ממש רוצות לדעת איך ניתן "לחנך" את התינוקות שלהם לישון לילה שלם או איך אפשר לגרום להם לא לרצות להיות על הידיים. אז מה שיש לי לומר לכל אותן אמהות זה שכרגע פשוט תהנו מהמתנות הקטנות שיש לכן בידיים. תזרמו עם הרצונות שלהם ועם הצרכים שלהם. חכו עם ענייני ״החינוך״ עד גיל 5 חודשים. חשוב לציין כי תהליך ייעוץ שינה בגילאים הצעירים מתחת לגיל חמישה חודשים עלול להיות מסוכן, מציצה היא הישרדותית, ההנקה או ההאכלה עדיין לא מסודרת וזה בסדר, בגיל הזה לא ניתן לעשות הפרדה בין אוכל ושינה (עד גיל 3 חודשים) ולכן לא מתחילים תהליכים לפני גיל 5 חודשים.
תינוקות צעירים מתחת לגיל חמישה חודשים אינם בשלים להירדמות עצמאית, הן מבחינה פיזיולוגית (רמת המלטונין מופרשת בכמות קטנה מדי), הן ברמה הפסיכולוגית, התפתחותית, זהו השלב בו התינוקות הקטנטנים הללו לומדים את העולם, בוחנים את סביבתם, זקוקים לחום ואהבה ולא, הרמה על הידיים לא תהפוך אותם ל"מפונקים" – הם זקוקים לזה… אם כרגע התינוק נרגע רק על הידיים אז אפשרו לו את זה. בגילאים הקטנים הללו תינוקות חווים עוד קשיי הסתגלות לעולם וזקוקים גם לעזרה בהירדמות שלהם. מאחר וחשוב שתינוקות קטנים ישנו טוב, בהחלט יש מקום בשלב זה לעזור להם לישון ולהירדם, גם על הידיים במידת הצורך.
- אז מה בכל זאת ניתן לעשות בגילאים הללו?
- נסו לחשוף את התינוק כמה שיותר לשינה במיטתו, גם אם בהתחלה יסרב או יבכה ותמצאו עצמכם מרדימים על הידיים, זה בסדר, אל תתייאשו ותמשיכו לנסות, גם אם רק מדי פעם זה יקרה, זה יגרום לו להכיר את המיטה שלו.
- השתדלו לא להרגילו לגורם תלות אחת, למשל לא להרדימו רק בהנקה כיוון שמהר מאוד הוא יפתח עמידות וזה כבר לא ישפיע עליו. אם קשה לו להירדם, הרדימו פעם בהנקה ופעם על הידיים או בעגלה וכמובן לא לשכוח להמשיך לנסות במיטה.
- מגיל 3.5 חודשים כאשר התינוק מצליח לקחת חפץ ולכוון לכיוון הפה, התחילו לתרגל עבודה עם מוצץ, פזרו לו מוצצים על המזרון כדי שיתחיל בדרך של ניסוי וטעיה להכניסו לפיו לבד.
- מגיל 3 חודשים אפשר להתחיל לנתק הקשר של אוכל ושינה ולא לתת אוכל בכל פעם שאתם מרדימים אותו ולא לאפשר הירדמות תוך כדי .
- הקפידו על טקסי שינה קבועים, טקס לשנת לילה שיהיה שונה מטקס לשנות היום כדי לא ליצור בלבול.
- בנו סדר יום שיתאים לכם ולתינוק שלכם על מנת שהתינוק ידע למה לצפות וכך יהיה רגוע יותר.תינוקות שיש להם סדר יום קבוע ושגרה קבועה רגועים יותר ותינוקות רגועים ישנים טוב יותר.
- חשפו לאור יום והשכיבו בחושך גם בשנות היום, זה יסייע להפרדה בין יום ללילה.
תהנו מכל רגע ורגע, אלו רגעים שבהחלט לא יחזרו על עצמם.
נשמו עמוק והסתכלו על התינוק שלכם, לימדו להכיר אותו, לימדו להכיר את סימני העייפות שלו, זה מאוד יעזור לכם להבין מתי הוא כבר עייף וצריך ללכת לישון….אני מאוד ממליצה בימים הראשונים ואפילו בשבועות הראשונים, לאחר החזרה הביתה עם התינוק, לנהל רישום של מתי אכל, מתי נרדם, מתי התעורר, זה יוצר סדר מסויים ועוזר להבין למה התינוק בוכה. הימים הראשונים לאחר הלידה הם ימים מאוד עמוסים, גם מבחינה רגשית, לכן כל דבר שיכול לעשות לכם סדר בראש הוא מומלץ.
מאחלת לכם ימים ולילות רגועים ושקטים,