כשהילדודס היו קטנים, הייתי משתפת את אימי בקשיים : "השיניים שבוקעות לאט גורמות להם לחום גבוה ולנו לחוסר שינה".."הגמילה מהטיטולים לוקחת יותר מחודש..בכל מקום בבית יש שלולית". "הוא כבר בן רבע לארבע מתי יתלבש עצמאית" ..?
ובהיבט שלנו כזוג " אנחנו בקושי יוצאים בלילות, עייפים תמיד מכדי לקרוא לבייביסיטר וכשסוף סוף יוצאים, הבייביסיטר גומרת לנו את תקציב הבילויים..".
ואימי בחיוך של אדם עם ניסיון רב שנים אמרה לי "ילדים קטנים – צרות קטנות. את עוד תתגעגעי לגילאים האלה"..
כשהילדים בגרו מעט והלכו לביה"ס אתגרים אחרים החלו :
"הילדה שכחה לעדכן שיש לה מבחן, נזכרה רק בבוקר ולא התכוננה, ישבתי ללמוד איתה ואיחרתי להגיע לעבודה"..
"הילד השתולל עם חברים בהפסקה וקיבל הערה ביומן…שוחחנו איתו ואנו מקווים שילמד להבא"…
בשיחתי עם אימי היא תמיד החזירה אותי לפרופורציות, "הכל שטויות, הם לומדים מעולה וקורה ששוכחים או משתובבים פעם אחת, אל תיקחי כל דבר ללב. תגדירי גבולות ותעברי הלאה"..
חלפו מספר שנים ומהיסודי עברו לתיכון והתלבטויות מסוג אחר החלו :
"לאיזה מגמה כדאי לשלוח את הבת, היא יצירתית, אוהבת לערוך, לעצב ולצלם. האם מגמת ניו מדיה עדיפה על מדעית ? לאן כדאי שתתקבל ? מה יפתח לה דלתות בעתיד ?
וכמובן שמה שהכריע את הכף הייתה הבחירה של הילדה, מה שמעניין עבורה הקל עליה להצליח ולהצטיין ולא מה שאנו יכולנו לבחור עבורה כמקצוע לימודים המתויג כמוביל בתחומו.
בגיל 17 החלו היציאות של המתבגרת שלנו בלילות עם החברים והחברות והקושי החל
"חסל סדר שינה, עד שהילדה לא מגיעה הביתה לא נרדמים.."
ומה הפתרון שמצאנו ? להירדם ולהתעורר עם הגעתה ולשוב לישון.
כעת רגע לפני גיוס, אני חשה שהילדים בגרו מהר ועוד רגע הצבא הוא זה שיקבע היכן ובאיזה תפקיד תשרת, מתי תשוב הביתה וכו'. אני נזכרת בדאגות הקטנות שנראו רציניות כשהילדים היו קטנים ומבינה איך החיים מאפשרים לראות דברים בפרופורציות ומלמדים אותנו לשחרר שליטה עם השנים.
ואתן אמהות למתבגרים, איך אתם מתמודדות עם השינויים ?
6 Responses to “אתגרי גידול ילדים”
כתבת נהדר. אהבתי.
רוצה להוסיף.כשהייתי צעירה הספרית שלי אמרה לי גם ילדים קטנים צרות קטנות,ילדים גדולים צרות גדולות. אני הייתי צעירה וילדיי קטנים…השנים עברו ונוכחתי לדעת שהיא כלכך צדקה!
אח"כ יש רישיון וטסט,אח"כהורה מלווה,צבאחברה,כלה…ואח"כ נכדים.
ואיך שר. שלמה בר:
"ילדים זה ש מ ח ה !"
תודה רבה ענת, הזדהתי עם כל מילה שכתבת על חוויות גידול הילדים שגם בונות את הקשר העמוק בינינו.זו אכן שמחה ואושר מלווה באתגרים. כל שלב עם הצרכים והתמיכה שלנו בהם. שנדע רק נחת ונהיה תמיד לצידם!!
גל יקרה, בדיוק אתמול אמרתי לחברה שלה ילדים קטנים את מה שאימך אמרה לך. ככ נכון, ככל שגדלים יש להם ולנו יותר קשיים; מתחיל בתקשורת אחרת, שמזמנת אותם להרגיש בטוחים ופתוחים לשתף אותנו ההורים, לדעת להקשיב, לתת עצות, אך לכבד ולא להחליט עבורם, לתת להם עצמאות אך לטעת בהם את ההרגשה שאנחנו ההורים רשת בטחון איתנה, עוגן לחיים. זה מאתגר, זה לא פשוט, אך מכיל המון סיפוק ואושר. הצלחה שלהם- זו הצלחה שלנו.
והחשוב מכל ילד שחי בחוויה כזו ידע להעביר את הלאה
חשוב לי לציין שהפוסט שלך הזכיר לי בתבניתו את השיר "קיי שרה שרה"….נוסטלגיה מתוקה
תודה על התגובה אתל יקרה, אנחנו אכן עוגן בספינה שהם מובילים בדרכם לעתיד בהדרכתנו. אני גם מחוברת לשיר שציינת שגדלנו עליו. מאחלת שיצליחו בהדרכתנו להגיע למחוז חפצם ונראה נחת !!
גל יקרה , כתבת מקסים , מרגש וכל כך נכון . הסלנג אומר ילדים קטנים צרות קטנות אבל אלו בעצם דאגות שמלוות אותנו בכל שלב ושלב בחיי ילדנו , יחד עם הדאגה אנו משחררים ומעניקים להם בטחון לעצמאות ותמיכה לחשיבה בריאה בהחלטות שלהם לעתיד. שיצליחו כולם ונזכה לנחת .
תודה דליה יקרה, אכן הדאגה רק מתעצמת עם השנים. תוך רצון להדריך אותם לפעול באופן שקול, נבון ועצמאי גם כשאנו לא לצידם. שיצליחו אמן !!