"כמה שתופס"- סיפורו של גונדי. בעלי לשעבר פרסי. לפני שנכנסתי למשפחתו לא הכרתי אוכל פרסי. פגשתי מטבח קסום מלא טעמים, מטבח שטעמי המתוק והחמוץ שולטים בו. היום אספר לכן על הגונדי. פעם ראשונה שטעמתי גונדי זה היה של חמתי שהיא בכלל עיראקית אבל בשלנית אלופה. וכמו רוב האלופות לא ששה לתת לי את המתכון אלא הייתה מכינה לי סטמיטל - גונדיוקים של מנות להקפאה שאוכל להפשיר כל עת שחפצה נפשי. סיקרן אותי הטעם, מאיפה באה המתיקות המעודנת והאווריריות הקסומה. משראיתי שממנה לא אקבל את המתכון פניתי לראש השבט, לסבא הגדול, איש זקן וחביב שגם ממרומי גילו וחצי עיוורונו מבשל אוכל פרסי בעיקר בסופי שבוע. הוא לימד אותי את רזי הגונדי והאורז הפרסי. הבעיה שלא נתן לי כמויות מדוייקות ורק חזר ואמר "איך שתרגישי", אימצתי את תורת הגונדי שלו והחלטתי לנסות לבד. הרי אני אוהבת הרפתקאות קולינריות. קצת מזה הרבה מזה עוד קצת מזה ונהיה לי גונדי. הייתי מאושרת שהצליח לי והחלטתי לקחת לסבא מנה. כשהוא טעם הוא הוקסם ושאל כמה חומוס טחון שמתי על חצי קילו עוף טחון. האמת שלא מדדתי ועניתי לו "כמה שתפס", הוא חייך. נראה שעברתי את המבחן. מתכון ל20 כדורי גונדי: חצי קילו עוף טחון 2 בצלים גדולים מגורדים 3 כפות שמן מלח ופלפל בנדיבות חצי כפית כורכום חומוס טחון- בערך 300 גרם, שיטת ה"כמה שתופס" עובדת פה מעולה, הבלילה צריכה להיות מוצקה אבל דביקה. לערבב היטב ולהכניס למנוחה של חצי שעה במקרמיטל גונדי 2ר. בינתיים להכין סיר מרק. במקור זה מרק צח עם גרגרי חומוס ובצל. אני אוהבת להכין מרק ירקות. להביא לרתיחה ליטר וחצי מים, 2 כפות שמן, חצי כפית כורכום, חצי זר שמיר עם גומיה שלא יתפרק, 3 כפות אבקת מרק עוף, וירקות לטעמכם. אצלנו אוהבים בצל, גזר וקישוא. לבשל כחצי שעה. להוציא את הבלילה מהמקרר. להרטיב או לשמן את הידיים וליצור כדורים בגודל פינג פונג. להכניס למרק הרותח ולבשל עוד 45 דקות. הולך מעולה מעל אורז לבן או סתם כך עם מרק.