גיל ההתבגרות מצטייר כגיל בו ההורים מתמודדים עם ילדים מתמרדים, הדורשים מימון הוצאות, מבלים עד מאוחר וההורים נשארים בבית לדאוג שישובו בשלום, הלימודים והציונים נמצאים בסדר העדיפות האחרון אחרי חיי החברה, טיפוח המראה החיצוני,רכישות מותגים ועוד.
בגיל זה חלים שינויים הורמונלים חיצוניים במראה המתבגרים והמראה החיצוני והמעמד החברתי מרכזיים בחייהם.
ככל הורה שילדיו מתקרבים לגיל ההתבגרות לא ידעתי למה לצפות ועם אלו אתגרים להתמודד, האם הסמכות ההורית מטשטשת או חס וחלילה נעלמת ? האם השיחות הפתוחות ייעלמו ? האם חיי החברה הפעילים ימשכו עד שעות המאוחרות ויקשו על קימה לביה”ס ? ומה עם הלימודים והציונים ?
לפני 5 שנים מלאו לבתי הבכורה 12 שנים, לאחר אירוע הבת מצווה טסנו שתינו לחו”ל לטיול מאורגן לבלגיה, הולנד וצרפת. ושם התחלתי לחוש את גיל ההתבגרות על בשרי. חוויות חו”ל סחררו את הילדה שרצתה להכיר את האתרים החדשים עם החברים, כשרמזה לי שאוכל לבלות בזמן זה עם ההורים המלוויםולאפשר לה חופש פעילות מלא.
כשמבינים שכל אירוע הוא אירוע מכונן שישליך על ההמשך ולא בהכרח ישאר בגדר חווית טיול בחו”ל יודעים שחייבים להגדיר גבולות לחופש הפעולה של המתבגר בכל מקום. כך שאפשרתי לבתי לבלות בערב עם חבריה עם פיקוח מרחוק ובמהלך היום בילינו יחד הילדים וההורים. כשחזרנו קבענו כללים עם גמישות המאפשרת הבנה של הצרכים של כל צד: ילד והורה.
ממליצה להורים שילדיהם מתקרבים לגיל ההתבגרות שהיום מתחיל כבר בגיל 11 אם לא קודם (הטיפים הם מניסיון אישי ואינם מחליפים ייעוץ עם איש מקצוע למי שצריך) :
1. חשוב לשוחח ולהגדיר יחד את הכללים בבית – שעות הבילוי והחזרה הביתה, דמי כיס, סוגי בילוי.
2. אם למתבגר/ת יש חבר/ה – חשוב לשוחח בפתיחות על מערכות יחסים וכללים של השארת דלת פתוחה בבית.
3. חשיבות הלימודים/ציונים לעתיד המתבגר/ת – לעיתים הלימודים נדחקים הצידה מאחר והאירועים החברתיים וההשקעה בחיזוק הקשרים החברתיים היא בעדיפות עליונה, וגם המחשבה שרצוי לא להחשב “חנון” או “גי’ק” . אז חשוב להבהיר למתבגר/ת שגם עתידו חשוב, זה הגיל בו הוא לומד נושאים שישמשו בשלב מאוחר יותר חומרים בבחינות בגרות, הקבצת הלימוד והמגמה משליכה על עתידו, תיקון בגרויות בשלב מאוחר יותר אינו קל או לעשות מכינה באוניברסיטה. ולהדגיש שהחברה מעריכה אנשים נבונים שיודעים לשלב חברים עם לימודים.
4. חשוב להימנע מלהביך ילדים, אם ילד מבקש שההורה לא ילווה אותו בטיול השנתי או לא ינשק אותו לפני כל הכיתה אז אפשר להבין את בקשתו, או כיום לא לתייג אותו בתמונה משפחתית בפיייסבוק אותה כל חבריו רואים.
5. אפשר להיות הורה שהוא גם חבר לשיחה כדי שהמתבגר ירגיש פתיחות לספר את קשייו והתמודדות שלו וכדי שלא יאלץ להתמודד עימם לבד או להתייעץ עם חברים/זרים. בלי לאבד את הסמכות ההורים אבל לשמש אוזן קשבת.
6. כדאי להתמצא בתחומים שהמתבגר/ת אוהבים : קבוצת כדורגל/כדורסל, זמר/אומן, תוכניות טלויזיה, שמות המורים בביה”ס והחברים הסובבים – כדי לייצר תכני שיחה ושותפות שתאפשר פתיחות.
7. הרתמות לוועד כיתה – לא חובה אבל הורה שמסייע בוועד כיתה של ילדו, מראה דוגמא אישית של התנדבות וסיוע למערכת, יוצר קשרים הדוקים עם הצוות המחנך, יכול לקחת חלק בפעילויות וטיולים וחלק פעיל בחיי המתבגר.
גיל ההתבגרות יחלוף אבל היחסים והקשר שנבנה עם המתבגר עומדים בעינם.
אם יש לכם טיפים ועצות מניסיונכם כהורים למתבגרים נשמח לשמוע וללמוד !! בהצלחה בגיל ההתבגרות !!
