אם קראתם את הבלוגים הקודמים שלי הבנתם כבר שאני אישה שמנה.
מידה 44 זאת מזמן לא המידה שלי.
אני מהבנות שקונות בגדים בחניות כמו עונות ומתאים לי.
קסטרו,זארה, לוצ'י וכ'ו מזמן לא החניות שאני נוהגת להיכנס אליהם.
אני יודעת שזה חסר סיכוי לחלוטין שאני ימצא שם משהו ללבוש.
מדי פעם הנושא עלה וצף במיוחד שהייתי הולכת עם חברותי לחפש בגדים ואז הייתי מתרעמת על כך שאין לי סיכוי למצוא בגדים באף חנות.
נכון שהייתי מתרעמת ואפילו מתעצבנת אבל ידעתי שזה קיים ומהר מאוד זה היה חולף ממוחי כעובדה קיימת שאין איך לשנות אותה
השבוע פתחתי את הפייס וקראתי על אותה מנהלת של קסטרו שטענה שבחורה כמוני לא יכולה לרכוש אצלם בגדים כי אני שמנה והפיכך מכוערת.
צר לי לבשר לאותה גברת "נחמדה", אני ממש לא מכוערת ודרך ארץ קדמה לתורה. חוצפנית שאין מילה. אנשים כמוה מעודדים נשים כמוני לאנורקסיה ובולימיה
ילדים נחשפים וחושבים שיש בהם משהו פגום, שאין להם זכות קיום בעולם הזה (ולא אני לא מקצינה).
בתור אישה שמייצגת מותג כל כך גדול כמו קסטרו אני לא מבינה איך היא יכולה להרשות לעצמה להתבטא ככה, איך יש לה את העזות פנים לצאת בהצהרה כזו.
אני חושבת שאני ועוד אנשים כמוני נתנו לה את הלגיטימציה לדבר ככה בזה שכל פעם התרעמנו אבל שתקנו והעברנו את זה כעובדה קיימת.
אני חושבת שנתנו לה את הלגיטימציה לדבר ככה בזה שהרגשנו בפנים שאין לנו זכות להיכנס לחנות כמו קסטרו ולדרוש בגדים במידה שלנו. אני אומרת דייי לשתוק!
דיי להתייחס אלינו כאל לקוחות סוג ב!
. אני חושבת שבכל חנות ולא משנה אם זה קסטרו או עונות צריך להיות טווח של מידות מציאותיות לכולם
. דיי לעודד את תופעת בובות הברבי!
דיי עם הלחץ העצום הזה שמפעילים על כל נושא המשקל.
אל תבינו אותי לא נכון אני ממש לא בעד השמנת יתר. זה לא בריא וכן צריך לשמור על הגוף ולעודד גוף בריא אבל לא להפוך את זה למשהו פסול ומכוער.
