דפנה שחר – לנפש שלך מגיע את הטוב ביותר
לפני חמש שנים הכרתי את בעלי. אני מודה שכבר בשיחת הטלפון הראשונה אמרתי לעצמי שזהו האדם שאיתו אני רוצה להקים משפחה. לאחר שלושה ימים עברנו לגור יחד. אחרי כשלושה חודשים התחתנו. ולצערי חודשיים אחרי עברתי הפלה.
לפני שהכרתי אותו עברתי הפסקת הריון מאוחרת, בעקבות סיבוכים רפואים שהסתבכו, אך הפעם מכיוון שזה היה שונה מהפלה מבחור שיצאתי, אלא הריון מגבר שהייתי נשואה לו, זה היה שונה. היה אחרת. הפעם היה לי קשה יותר. אך כידוע החיים חזקים מהכול והמשכתי הלאה.
חודש לאחר מכן נכנסתי להריון עם בני הבכור. סבלתי, הייתי מחבקת דלי ידועה, מקיאה המון, חלשה, אבל… הרע מאחורי והוא כבר בן שלוש וחצי.
תמיד ידעתי שאם אני לוקחת הפסקה מחיי הקודמים ומתמסרת לאמהות אבחר ואעדיף שההפרש בין ילדי יהיה כמה שפחות ולקראת גיל שנה כבר רצינו שאהיה בהריון עם ילד נוסף.
נכנסתי להריון, אך שוב ההפלה לא איחרה לבוא. הפעם הרגשתי כמו איזה נרדפת, מקוללת, פגומה, או תבחרו אתם את המילה הנכונה. בכל מקרה, היה לי קשה ומר.
הפעם בחרתי לטפל בזה ולא לנסות לטאטא את תחושתיי מתחת לשטיח. פגשתי את הגברת דפנה שחר. לא יודעת איך, איך מודעה שלה נגלתה לי בין שיטוטי הרבים בפייסבוק.
לדפנה שחר יש המון תארים, תעודות אך לפני הכל יש לה לדעתי את התעודה החשובה ביותר בעולם, בן אדם. רק שתדעו שלדעתי קיימים המון אנשים בעולם אך מעטים הם אלו הנושאים, מכבדים ומתנהגים כבני אדם.
לא נפגשנו הרבה, נפגשנו בסך הכל לדעתי פעמיים או שלוש, אך גם כיום רגע לפני הלידה השלישית אני מבינה שיש לה חלק בקיום שלי, בנוכחות שלי, בחשיבה שלי על האמהות והלידה. יש לה תפקיד של כבוד, תפקיד חשוב ומכובד.
בהתחלה, אם זכרוני אינו מטעה אותי, נפגשנו ופשוט שפכתי את אשר היה על ליבי. לפעמים במירוץ החיים המשוגע, אנחנו לא עוצרים לרגע וחושבים, לא עוצרים ושופכים, אלא אנחנו בעיקר מנסים להיות חזקים, לשרוד, להתקיים ולפעמים חשוב לא פחות לתת לנשמה קצת דרור, מעוף, שחרור והרפיה. כן, גם לנשמה, הרוח שלנו צריכה זאת.
לאחר מכן, היא עשתה איתי תרגיל קצר של כתיבה, ועבדנו על מדיטציה קצרה..
דפנה שחר, משלבת, מטפלת במספר טכניקות במקביל. היא מחברת, ואין למעשה טיפול נכון אחד, אלא היא רואה את האדם שמולה, היא מרגישה את מי שמולה, את רוחו ויודעת לבנות את העולם בשבילו.
אני חושבת שכל אישה שעברה דבר או שניים בעולם, ובינינו, אני לא מכירה אדם שלא עבר חוויה או שתיים (לפחות) מטלטלת בחייו כדאי / צריך / מומלץ לפגוש ולהכיר את דפנה שחר. כי כשהיינו קטנים לא פחדנו מעצמנו, וכעת שהזמן עובר, הילדים כאן ואנחנו כביכול צריכות להיות חזקות בשבילם (לא באמת נורא אם הילדים שלנו יראו אותנו בוכים וידעו שגם אנחנו יכולים להישבר מגלים סוחפים שקיימים בחיים) לתת גם לנו את המקום, לתת ולא לכבות את האור הפנימי שדולק בנשמתנו. אנחנו קיימות, אנחנו חזקות, מגיע לנו טוב וטוב שדפנה שחר קיימת כדי לעזור לנו למצוא ולגלות את האור. דפנה, תודה