הבנדיט הפרטי שלי

לפעמים אני יושבת וחושבת על ימי הרווקות, עכשיו בינינו זה לא היה כזה מזמן כולה שנה.
אבל בעיני זה נראה נצח כאילו עברתי במכונת זמן והגעתי לעתיד. אני אישה, אשת איש. אני אימא, יש לי ילד משלי.
אני חייבת להסביר למה זה כזה מפליא אותי, זה מפליא אותי כי לא הייתי מוכנה לזה כי אף פעם לא ישבתי וחשבתי על זה תמיד חשבתי שזה משהו שהוא נורא רחוק ממני, אל תבינו לא נכון ידעתי שזה יקרה פשוט חשבתי שיש לי עוד מלא זמן.
עכשיו בטח תגידו שהייתי עסוקה ב"לעשות חיים" אז גם זה לא, אני די בחורה של בית, אני יכולה לרבוץ בבית השקט שלי 24/7 ולא להתלונן בכלל, לא תשמעו ממני שום תלונה ממש לא.
בימי הרווקות שלי הייתי עסוקה בלעבוד, ללכת למסעדות טובות ולרבוץ מבית לבית זה לא חייב להיות הבית שלי, זה יכול היה להיות כל בית לא משנה של מי העיקר תרחיקו אותי מהמולה ואנשים.
הייתי נהנת להשים מוזיקה שקטה ברקע ולנוע לאט לצלילים שלה, לשבת מול הטלויזיה ולשתות כוס נס טעים והבילוי המעודף עלי ביותר היה לשכב במיטה ולקרוא ספר וואו הייתי חולה על זה תנו לי כל היום לקרוא ספר.

אבל למרבה ההפתעה מישהו הכניס אותי למכונת זמן וזרק אותי בהעתיד הזה שאני לא מכירה ובמקום לרבוץ בבית שאני כל כך אוהבת, לראות טלויזיה, לקרוא ספר אני מוצאת את עצמי שונאת את הבית לא יכולה לחכות לרגע שאני יצא ממנו.
אני שקוע כל היום בטיפול אחרי בנדיט קטן בן שנה שהחליט שהוא מכתיב לי את חיי, מאדון לעצמי הפכתי לעבד של הבנדיט הזה.
הוא מכתיב מתי קמים, מתי אוכלים, מתי משחקים ומתי ישנים.
אפילו ללכת לשתות כוס מים אני חייבת לחכות שהבנדיט יאשר אחרת מלחמת עולם זה קטן על מה שיפרוץ מהבנדיט הפרטי שלי.
פעם לפני מכונת הזמן הייתי שומעת אייל גולן, ריהאנה, פינק פלויד וכד' היום כל היום אני מזמזמת "חנהל'ה אופה קטנה יש לה קמח מים" היום אני מכירה בעל פה את "10 אצבעות לי יש".

היום שאני הולכת למסעדה קיום של שיחה זה לא דבר בר ביצוע את חייבת לאכול ביד אחת תוך כדי שביד השנייה את תופסת את הבנדיט הפרטי שלך ומנסה לגרום לו להפסיק למשוך לך בשיער.
היום שאת נכנסת למסעדה הדבר הראשון שאת חושבת עליו זה אם יש כיסא לבנדיט או אין ואיזה מניאקים הם שאין להם כי אז הוא צריך לשבת איתך.

אני יודעת שזה נשמע כמו תלונה ואת האמת זה באמת תלונה כי אין מה לעשות חיינו השתנו לעולם והם בחיים גם לא יחזרו למה שהם אבל בכל זאת את הבנדיט הפרטי שלי אני לא יחליף לעולם ולא יתן לאף אחד.
כי הבנדיט הפרטי שלי הוא כל עולמי, הוא המרכז של חיי. ההתחלה, האמצע והסוף ואין לו שום תחליף בעולם הזה ואחריו.