רואים אותנו?

תמונה אידיאלית משפחה מאושרת תינוק שהצטרף לחייק המשפחה.. העייפות ניכרת בעיניים. החיוך מרוח ואילו יכלתם להרגיש את הלב… אוי הלב שהתרגש לכבוד יום הולדת שנה.

כל אמא מזדהה, רוצים לחגוג וגם תיעוד וקייק סמאש, וגם מתנות מקיר לקיר .. ככה זה בילד ראשון ויום הולדת ראשון.

אז זהו אנפץ לכם מיתוס – לא תמיד התמונה משקפת מציאות.

אני מעיין בת רבע לשלושים, זה הגרוש שלי והמלך זהו בני הראשון עתי..

מעיין אלי ועתי

אנחנו משתייכים לאלה שלא שרדו את "אחרי הלידה" , אלה שמרימים עליהם גבה שהתחתנו והתגרשו מיד, אלה ש"חבל על הילד".

התינוק שלי היה בן 5 חודשים כשהגענו להחלטה הזו, לא היה פשוט לשנינו אך הבנו שעדיף לו לגדול בנחת מאשר בכעסים ומריבות.

פשוט? זה לא, עברנו דרך מכוערת רמסנו כל טיפת כבוד אחד של השניה ולהפך, ההטחות והאשמות לא נעלמות, גם היום שאנחנו שנה אחרי הגט.

למדהו בדרך הקשה להקשיב האחד לשניה, לקבל את דעותינו השונות, תוך קושי לפרק באמצע החיים חבילה די חדשה.

אני לא מאחלת לאף אחד קושי כה גדול להיפרד מהתינוק שלך – בהתחלה לכמה שעות אחרי צהרים ואז לילה בשבועים ובקרוב גם פעמיים בשבוע. אני עדין מנסה להתמודד עם הקושי הזה שפוגע לי בכל חלקה טובה בכל המישורים בחיי.

התינוק שלך, זה שהתרגשת משני הפסים על המקלון, זה שהתעלפת מכל אולטראסאונד ובעיטה שלו, זה שהתגברת עבורו על צירים של 30 שעות פתיחה של 10- ובסוף ניתוח קיסרי.. זה שניסית להניק ורצה רק בקבוק אז ישבת "לחלוב" מעצמך את המזון הטוב ביותר עבורו, זה שאת מקדישה לו את חייך וממלא אותך בשמחה וזה שמלמד אותך הכרת הטוב מה היא, פתאום נעלם לך משישי בבוקר ועד שבת בערב, ואת יושבת בוהה בקירות ומחכה שיעברו השעות שיחזור לעשות לך שמח בלב, לא משנה לך שאת לא ישנה שאת עסוקה רק בו ויש לך עוד מלא סידורים, הקושי הזה לא נעלם לי ואני ממש מתאמצת.

לכל מי שמטיף במחוץ- אני לא נחה ולא מפנקת את עצמי בשעות שהוא איננו (שיהיה לי בריא וחזק )

זה לא זמן איכות עם עצמי מתוך בחירה והלילות עדין  מעורערים גם שהוא לא לידי.

אני לא אוספת מזה כוחות ולא מתחזקת כי כשעשיתי אותו מתוך אהבה גדולה ידעתי לקראת מה אני הולכת וחיכיתי לזה בציפיה גדולה.

ושלא תטעו- אבא שלו מקסים, כמעט כמו אמא, בתור אבא אני מאושרת שבחרתי בו להיות אבא לבן שלי, הוא אוהב אותו עד כלות, דואג לו מקלח מאכיל גוזר ציפורנים מלמד מספר מסביר שר ורוקד, משתדל מתייעץ מחנך ומשתף -ולא זה לא בא לנו בקלות היו הרבה מלחמות עולם ועוד יהיו אבל האבא של הבן שלי הוא אבא נהדר בשבילו.

היום אנחנו עושים כל מאמץ לאוירה טובה בילויים משותפים ושיתוף מלא אך אין זה מכפר על המשפחתיות שמנענו מהבן שלנו.

בן שלי נמצא עם אבא שלו הרבה יותר מכל משפחה ממוצעת והם הרוויחו אחד את השני מתוך הפרידה הזו – ועצוב להודות אבל יש גם דברים חיוביים

רואים אותנו? תדעו שאפשר.

החיים מלאי פשרות וכל יום הוא תואר ראשון,

לא כל התמונות שתראו מבחוץ באמת משקפות את חיי היומיום.

לפני שאת מגיעה הביתה עם ים של דרישות הנובעות מתוך הצצה לדשא של השכנה, התמונות המאושרות האלה של משפחה מושלמת שגורמות לך לחשוב שרק בעלך זרוק על הספה/לא מתעל את עצמו יותר עבור הבית ועבורך. תעצרי ! תשמחי בחלקך תוך שאיפות להשתפר.

ועוד משהו חשוב שלמדתי- מאחורי כל אדם יש סיפור, תהיו סבלניים אין לדעת באיזה צומת הוא ומה מתרחש בליבו

שבת משפחתית נעימה לכולם

חבקו המון את יקירכם והודו על הקיים <3