אם הייתי נטע,

הייתי מתעוררת כל בוקר עם חיוך מלאכי,
ללא סיבה נראית לעין
או מעצם זה שפקחתי עיניים.

אם הייתי נטע,
הייתי אוכלת כי אני רעבה
ובוכה כי אני עייפה

אם הייתי נטע,
הייתי מתפלאת מכל הבריאה,
העצים בשכונה,והפרחים בגינה
הייתי צוחקת לכל עובר אורח ותם,ככה סתם.

אם הייתי נטע, העולם היה פשוט והאהבה היתה חינם.
אני אדם בוגר,
אוכלת כשמתחשק,נרדמת כי מאוחר,העצים קיימים והפרחים בסוף נובלים.

שואלת את עצמי שאלה,למה ללמד אותה להיות כמוני
אני זאת שצריכה ללמוד להיות את, גם אם לקצת.