חסיה יפעת מחלת הסרטן רעות יפעת עוזיאל BRCA

לפני 14 שנים כמעט אמי נפטרה.

בזמנו הייתי ילדה צעירה, קטנה, חודש אחרי הצבא.

אדם שרק התחיל את החיים ועוד לא ידע לאן לפנות ימינה ושמאלה.

 

בזמנו, קניתי זיכיון ללימוד ילדים אנגלית והסתובבתי בארץ. הופעתי בקניונים, מתנ"סים ומה לא. הייתה לי פקידה צמודה אבל… חייתי את החלום של אימא שלי. אימא שלי תמיד סיפרה כשתצא לפנסיה היא תעבוד ותלמד ילדים אנגלית.

 

בזמנו היא כתבה לי לפני מותה, שהיא לא ממש דואגת לי ושאהבה בטוח אמצא.

יצאתי עם גברים בחיים. חיפשתי את האחד. עד אשר הכרתי את בעלי המושלם. אני באמת חושבת שהוא מושלם אך אני דואגת להגיד שהוא מושלם בשבילי ועבורי!

 

אמי נפטרה מסרטן. מחלת הדור או העשור. אין כמעט אדם שלא מכיר אדם שחולה. גם דודתי נפטרה מהמחלה וגם סבתי ואנשים נוספים במשפחתי היו חולים.

 

כמה שנים לאחר מכן, סיפרו לי שיש דבר כזה שנקרא גן לסרטן, BRCA. משפחתי נבדקה וכך גם אני. הסתבר שיש לי את הגן. למעלה מעשור אחרי שנבדקתי גם אנג'לינה ג'ולי סיפרה שיש לה את הגן. מאז אחת לשנה אני מגיעה לביקורת בבית חולים וכן נדרשת לעבור סדרת בדיקות ומעקב בהתאם.

 

כשהייתי צעירה יותר, לא הייתה לגן כל כך הרבה משמעות בחיי. ידעתי שבעתיד אדרש לענות על שאלות, אך הענן היה בשמיים, לא ממש לידי, קרוב אלי.

 

כאימא טרייה אין יום שאני לא מרגישה את החוסר באימא. כאשר חברותי יוצאות לבילוי, לי נשאר לחלום. מאז שילדתי יצאתי רק פעמיים לבד לדייט עם בעלי היקר. רציתי לשתף אותה בהיכרות עם בעלי, אני בטוחה שהיא גם מלמעלה אי שם רואה את הבן המתוק שלי, אבל זה לא אותו דבר. אני מאמינה שעוד אכתוב רבות על החוסר באימא וההשפעה העצומה על החינוך וגידול ללא אם.

 

השנה כמעט ולא עשיתי בדיקות, חלק לא מבוטל של בדיקות המעקב אי אפשר לעשות בהריון. אך השבוע עשיתי אותם. בכל זאת בני בן חצי שנה. תשובת הכירורג הייתה: "רעות, תגידי תודה שיש לך ילד אחד. את צריכה לכרות בקרוב". פתאום הרגשתי, אקדח ברקה, מאז משהו בי השתנה.

 

אמנם, אני רוצה ילד נוסף, ולפחות אחד  אך הוא גם אמר לי: "מה עדיף אימא בריאה שתשחק איתו או אימא שלא תהיה איתו"? כמובן שסיפרתי הכול לבעלי, שיתפתי ואנחנו משוחחים לא מעט אך אין יום שאני לא מקווה שאקלט בקרוב ולמרות הקושי בגידול ילדים בהפרש קטן, אני רוצה שלבני יהיו אחים, אני רוצה שלנו יהיו עוד ילדים.

 

יתכן אפילו שלפי המלצת הכירורג אני אפסיק להניק כדי לנסות ולזרז קבלת מחזור. ולמרות שרציתי לדאוג ולתת לבן שלי את הטוב ביותר, אני חייבת לקחת מצד אחד גם אותי בחשבון ומנגד לזכור שחמישה וחצי חודשים הם גם זמן מכובד.

 

אימא יקרה, אני מקווה שאת קוראת מלמעלה ומחייכת יודעת שאנחנו נעשה הכול כדי לגדל את הבן באהבה גדולה ומקווה שתשלחי לי כוחות להיקלט שוב, בקרוב.

 

לכן, למי שקוראת אותי ואת נבכי הלב שלי ומישהי במשפחתכן חלתה במחלה אני מציעה – תבדקי את עצמך, בשבילך