לאבא שלי יש סולם או אז למה כששרתי לו שיר שאהב נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו?
11724989_1187433987950526_28297408_o
מי לא מכיר את השיר לאבא שלי יש סולם?
שיר ילדות אהוב המהלל את האבא הכל יכול הזה שהוא גם גיבור, גם חכם, גם חזק וגם אבא נפלא. אבל לא הרבה יודעים כי השיר הנפלא הזה שכתבה תלמה אליגון -רוז נכתב למעשה לזכרו של אביה שנפטר כשהיתה בת 17 ובעצם כשהיא כותבת "אז למה כששרתי לו שיר שאהב נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו"? היא בעצם מתכוונת לכך שהוא נרדם לנצח.
השיר המרגש הזה מלווה גם אותי ופורט לי על מיתרי ליבי בסיפור האישי שלי על אבא שלי.
גם לי היה אבא שבעיני היה כל יכול, אבא עם לב רחב שידע לסדר הכל, לבנות, לתקן ובעיקר התייצב בשניה שרק הייתי זקוקה לו.
אבא שאהב מכל הלב וללא שום תנאים, שידע להכין לי מרק אדום מדהים ושקשוקה הכי טעימה בעולם.
אבא שלי אהב את כולם ואהב לעזור לכולם, אהב מכוניות וידע לתקן כל תקלה,  ידע לצייר מדהים והתחפושות שהכין לי ולאח שלי בפורים היו הכי יפות בעולם.
אבל הלב הרחב של אבא שלי היה לב שבור, הוא נשבר פעם אחר פעם, במלחמת יום כיפור כשראה מול עיניו חברים מתפוצצים בתקופה שהלום קרב לא היה נחשב בכלל, כשאיבד את אמו בגיל 27 ובגיל 34 את אביו שניהם ניצולי שואה. בנוסף שילוב של גנים לא כל כך טובים, תזונה לקויה ועישון גרמו להתקף הלב הראשון שלו בגיל 41, השנים שלאחר מכן היו מלאים בניתוחים, צינטורים ואשפוזים, עד שבגיל 58 הוא היה מועמד להשתלת לב. לאחר 3 חודשים של אשפוז בבית חולים בציפייה ללב חדש אבא שלי עבר ניתוח השתלת לב שלצערנו לא צלח. ב- 29.11.2006 אבא שלי עצם את עיניו בפעם האחרונה.
אני רוצה שידעו שאבא שלי היה אבא טוב ואיש יקר ושאין יום שהוא לא חסר לי מאוד.
אפילו כשהוא מופיע בחלומות שלי הוא בא כדי לעזור לי.
מתגעגעת אלייך מאוד אבא יקר שלי יהי זכרך ברוך.
נכתב לזכרו של אבי-
שמואל סטרולוביץ 1948-2006