מה הקשר בין הצנחן מהתמונה המפורסמת של הצנחן הבוכה, ד"ר יצחק יפעת בכותל לילדה שבתמונה?

הצנחן הבוכה ד"ר יצחק יפעת

 

אני בתו של הצנחן הבוכה, רעות שמי.

אבי ד"ר יפעת יצחק נהיה גניקולוג, רופא נשים לאחר מלחמת ששת הימים.

לצד הקרבות והמלחמות הוא תמיד טוען שכדאי להביא ילדים לעולם.

 

אתמול בעודי מתעוררת, אני מסתכלת בפייסבוק ורואה שתייגו אותי בפוסט. שמחתי לגלות שגם אחרי 13 שנים זוכרים את אבי לטובה. את הפוסט כתב אמנון בן יצחק.

את אמנון הכרתי לפני כעשרים שנים, סביבות שנת 1992. אמנון אילף את הכלבה שהייתה למשפחה שלי.

אני משתפת את הפוסט כפי שאמנון כתב:

 

"הילדה בתמונה היא הבת שלי . כל אב יעיד כמה מדהימה וטובת לב היא בתו,  אך כל מי שמכיר את הילדה המקסימה הזו יודע עד כמה טובת לב היא ועד כמה מוכשרת ומדהימה .

 

הסיפור מתחיל לפני למעלה מ 13 שנים .

אותו בוקר שבו בישרה לי אשתי שהיא בהריון . שמחנו שמחה גדולה כמו כל זוג נורמלי . חיבקנו את בנינו התינוק וסיפרנו לו שיהיה לו אח או אחות .

הימים עברו וגם החודשים, כאשר אני מלווה את אשתי לכל בדיקה ומעקב הריון.

נתבשרנו שאנו מצפים לבת . ההתרגשות לראות באולטרסאונד את התינוקת שלנו בפעם הראשונה.

הרגשנו שיש לנו הכל בחיים . כל הבדיקות תקינות אנחנו בדרך הנכונה .

חודש ועוד חודש חולפים להם ואנחנו זוג צעיר מתרגשים ומצפים בכיליון עיניים לבואה של הנסיכה .
עד לאותו יום שלא אשכח לעולם.

אשתי לקראת סוף חודש שביעי ואנו נוסעים למרפאה לצורך בדיקת אולטרסאונד שגרתית.

ברכב מתנגנת מוזיקה קצבית, מצב הרוח מרומם .

מדי פעם בכל עצירה אנו מחליפים נשיקות.

נכנסנו לרופא הקבוע והוא החל בבדיקת אולטרסאונד. משהו במבט שלו , בשפת הגוף שלו העיד על כך שיש בעיה .

הרופא מביט בנו ואומר " יש בעיה .. לא אמרו לכם? " אני שאל בתדהמה " מה לא אמרו לנו ?" ומוסיף " אתה הרופא היחידי שלנו " .

הרופא מוסיף " התינוקת לא מתפתחת " תבואו בעוד יומיים לבדיקות נוספות ( היות ויש לנו ניסיון קודם עם ההיריון הראשון . אנו יודעים שבשלב זה של ההיריון המרווח בין ביקורת לביקורת גדול .) הרופא חוזר: "יש בעיה לא אמרו לכם ".
הכול מתרסק בבת אחת .

אנו עוזבים את הרופא .

אשתי לא מפסיקה לבכות .

אני מרגיש כאינו משהו תופס לי את הלב וקורע אותו לגזרים.

נכנסים לרכב נוסעים בחזרה לבית. אני אוחז בידה של אשתי לאורך כל הנסיעה והיא לא מפסיקה לבכות .

 

עכשיו אני לא צריך לחשוב על עצמי . אני צריך לעזור לאשתי ולהתנהל בקור רוח . נכנסים לבית מוודאים שאף אחד לא רואה.

אהבת חיי לא מפסיקה לבכות …

מסתגרים בחדר ואני אומר "יש לך אותי אני אמצא פתרון" .

 

פתאום אני נזכר שלפני כ 7 שנים אילפתי כלבה לגניקולוג ידוע . אני מתחיל לחפש את מספר הטלפון שלו . כל הזמן אני מנסה להרגיע את אשתי לא הצלחה . לאחר חיפוש ממושך אני מאתר את מספר הנייד שלו . שמו ד"ר יצחק יפעת .
אני מתקשר
אני : ד"ר יפעת
? ד"ר יפעת : "כן".
אני : "סליחה על השעה המאוחרת . מדבר אמנון בן יצחק אילפתי את הכלבה שלכם לפני שנים . אתה זוכר אותי ?
" ד"ר יפעת : עונה בהתלהבות "בטח אמנון היקר מה שלומך . רק אתמול בערב ישבנו המשפחה ודיברנו על הפלאים שעשית בכלבתנו ואיזה אדם מדהים אתה .
אני : "אני צריך את עזרתך
. ד"ר יפעת : "דבר".
אני מספר לו מה אמר הרופא ואומר שאשלם כל מחיר כדי לקבל את חוות דעתו.

ד"ר יפעת אומר "או קיי נקבע לשבת הקרובה אצלי בקליניקה בבית .

בשעה 12:00 כדי שנוכל גם לישון עד מאוחר . ותשכח מלשלם איש יקר".

אני : פולט : "מי ישן בכלל עד שבת" ומסביר עד כמה מודאגים אנחנו .

 

ד"ר יפעת : "אם כך , תגיעו עוד היום בשעה 24:00 למרפאה בראשון לציון. לאחר שאסיים משמרת בבית חולים ליולדות מעייני ישועה בבני ברק .אפתח את המרפאה ונעשה אולטרסאונד . תהיו רגועים".
עולים לרכב ..הנסיעה לראשון לציון מתל אביב נראה כאילו נמשכת לנצח . משום מה כל הרמזורים אדומים .

ברכב דממה , שומעים רק את צליל המגע בין הצמיגים והכביש . בסופו של דבר מגעים לראשון לציון  חצי שעה לפני הזמן. ד"ר יפעת מקבל אותנו בחיוך והמון המון אהבה .
לאחר שביצע את בדיקה .

הוא אומר: " הכל בסדר תהיה לכם ילדה בריאה . מה שקורה זה שהיא לא מקבלת מספיק מזון . לכן יש להיות במצב שכיבה כמה שיותר . זה ישפר את זרימת המזון תהיו רגועים הכל יהיה בסדר" .

אני שולף פנקס המחאות ושאל כמה לרשום .

ד"ר יפעת מחבק אותי ואומר "מיליון שקל …" מסרב לקחת ממני אגורה .
אנו חוזרים אשתי מפסיקה לבכות , אבן ירדה לנו מהלב . אהבת חיי עוברת למשטר שכיבה והבדיקות הבאות תקינות .
אך הסיפור שלנו לא נגמר כאן הרגע לו חיכינו הגיע . ביום שלישי בשתיים לפנות בוקר . מעירה אותי אשתי ואמרת" צריך ללכת יש לי צירים ". אני בשלווה שאל " כל כמה זמן ? " כל חמש דקות" היא עונה . במהירות הבזק אני לבוש ואנחנו ברכב . ישר לחדר לידה , כמעט וילדה ברכב .
אנו בחדר לידה . למיילדת קוראים רותי וזה גם יום הולדתה שלה . התינוקת יוצאת לאוויר העולם , אני לא שומעה בכי … מיד החדר התמלא בצוות רפואי . הם לקחים את התינוקת לשולחן צדדי ולאחר מספר שניות אני שומע בכי וקולות התפעלות . המיילדת מגישה לי את הילדה שלי ואומרת " בטח עשיתם מעשה טוב … קיבלתם את החיים של התינוקת הזו במתנה . היא נולדה עם חבל הטבור כרוך באופן מלא סביב הצוואר … נדיר שנשארים בחיים במקרה כזה" .

 

התינוקת המדוברת היא הילדה שתמונה . קוראים לה מישל . ואם תשאלו אז מה מקשר לצנחן הבוכה בכותל ? ד"ר יפעת יצחק הוא הצנחן מהתמונה המפורסמת אשר זכתה לכינוי הצנחן הבוכה בכותל. אני רוצה להודות לד"ר יפעת יצחק על כל מה שעשה עבורנו . ואם אתם מכירים או מוכנים לשתף עד שהתמונה והסיפור יגיע אליו" תודה אמנון

 

אתמול לאחר שראיתי את הפוסט בפייסבוק הקראתי לאבא שלי. אבא שלי רופא כבר לא מעט שנים ובפייסבוק הוא לא נמצא, אך הוא התרגש מאוד כששמע את הפוסט. נבוך, מסמיק קצת ושמח, אדם טוב אבא שלי. והוא? "חובתי היא לעזור לאנשים, אלו שיש להם ואלו שאין להם כסף. כולנו בני אדם ואני תמיד אשתדל לעשות כל שביכולתי וכל מה שאני יודע שלאחר יהיה טוב".

 

 

מחר מישל וד"ר יפעת יצחק יפגשו

כאן "בבית של האמהות" אנחנו נעקוב ונתעד את הפגישה.

יהיה מרגש

זה בטוח