מחלה
– כשאת יולדת את לא מקבלת רק ילד את מקבלת מחלה כולם פתאום מסתכלים עליך כאילו עצם זה שהם יהיו לידך הם ידבקו במחלה חשוכת מרפא.
פתאום את כבר לא אישה בעלת השכלה, אינטלגנציה ושאיפות את אימא.
אני עכשיו במסע של חיפוש עבודה וכולם זורמים איתך מדברים איתך על קורות חייך, הכישורים לך והשאיפות שלך הכל נראה טוב עד שמגיעה שאלת השאלות הסטטוס האישי שלך את עונה שאת נשואה שיש לך ילד ופתאום את רואה איך הצד השני משתתק, פתאום את כבר לא אטרקטיבית במיוחד כי את אימא.
אל תחשבו לרגע שזה רק בעבודה חברות שהיו באות אליך על בסיס קבוע פתאום נעלמות כבר לא נוח להם לבוא אליך כי יש לך ילד שאת צריכה לדאוג לו ושבאמצע השיחה מתחיל לבכות כמובן שהוא גם דורש את צומת הלב שלך אז למה שהן יבואו אליך את כבר לא יכולה להקדיש להן את מלוא תשומת הלב שלך.
שאת הופכת לאימא פתאום יש לך מחלה שהקוראים לה אימהות אז מה לעשות?!
לתת לו לבכות? לזרוק אותו?
ואלו שמראינים אותך למשרה מה אתם לא הורים? אין לכם ילדים? אימא שלכם ישבה בבית וגידלה אותכם מהרגע שבאתם לעולם?
באמת שאני לא מבינה את זה.
מה זה שאני אימא הופך אותי לפחות מוכשרת?
זה שאני אימא הופך אותי לחברה פחות טובה?
זה שאני אימא אומר שהחיים שלי מפסיקים?