הסיפור החל לפני 12 שנה, רוית סבלה מכאבי בטן והרופאים לא הצליחו לאבחן מאיזו מחלה זה נובע.  היא אושפזה בביה"ח, ובחדר הניתוח גילו גוש על השחלה. במשך שנתיים עברה 4 ניתוחים ולפני 5 שנים הסירו את רחמה. רוית התמודדה עם הכאבים והניתוח לבד וללא תמיכה וביציאה מחדר הניתוח החליטה שתעשה משהו למען נשים שנמצאות לבד. 

 

לאחר תקופה זו ועם שחרורה מהצבא משירות קבע כרס"רית מטבח בחיל האויר הייתה בדיכאון וחיפשה פעילות שתאפשר לה להסתכל על החיים באור אחר לגמרי והחליטה להפוך לליצנית רפואית. להתנדב במח' נשים ובמח' האונקולוגית באיכילוב, לשמח נשים ולעודד, בהמשך אף שלבה את הליצנות הרפואית עם דולה והיא נקראת "ד"ר לאבלי", רוית נכנסת לחדר לידה ומשמחת את היולדת ובכך היא מעניקה לעצמה את החוויה של לקחת חלק בלידה של נשים אחרות אם אין באפשרותה לחוות לידה בעצמה.

 

רוית רייכמן בת 47 מפתח תקוה, אינה יכולה ללדת ילדים אך  היא בחרה להתמודד עם האובדן באמצעות התנדבות בעמותת "חיבוק ראשון" המעניקה חום ואהבה לתינוקות נטושים,  לסייע כ"ליצנית רפואית ודולה" בחדרי לידה ולסייע בעמותת "נתינה מחושבת".

 

לעמותת "חיבוק ראשון" הגיעה ממקום של נתינה וקרבה לתינוקות בני יומם, הננטשים או נולדים להורים מסוממים, או למשפחות שאינן מסוגלות לטפל בילד נוסף.

 

רוית קיבלה הדרכה כיצד לטפל בתינוקות, כל משבר שיש לתינוק הן נמצאות שם עבורו. דרך הטיפול בתינוקות, המקלחות, ההנחה שלהם על החזה. הענקת האהבה  והמגע, המשחק המשותף, לשיר להם שירים. היא מתארת : "רק להסניף את הריח שלהם ולראות את החיוך על פניהם אני חשה אופוריה מוחלטת. שואבת מהם אנרגיות וכשאני חוזרת לביתי לבד החלל מתמלא".

 

רוית מספרת בהתרגשות על המקרים הקשים בהם היא נתקלת במהלך עבודתה : "שמרתי על תינוק שהופקד בידי כשאימו סבלה מסיבוכים ושהתה בטיפול נמרץ. האב אישר לי לשמור על התינוק כי ראה את החיבור המדהים בינינו. כעבור כמה ימים כשהאם הייתה במצב של מוות קליני, הרופאים הזמינו את בני המשפחה  להיפרד ממנה. הייתה לי תחושה שהתינוק והאם צריכים להיפגש והאב תמך בהחלטתי. הנחתי את התינוק על החזה של האם והיא התעוררה… כיום האם שבה לאיתנה והבריאה והתינוק בן שנתיים".

 

במקרה אחר תינוק שעשו לו ברית צרח על המזרון וכשרוית הגיעה היא נתנה לו יד ושרה לו. הרופא אמר לכולם "הנה האימא הגיעה", והאחות אמרה לו "זו המתנדבת הקבועה". רוית אומרת : "אלוהים שולח לי מתנות בטיפין טיפין, תוך סיוע לאחרים".רוית קונה ערכות לתינוקות שמכילות בגדים, מגבת, שמיכות, קרם גוף ובכל פעם שמתקשרים ויש תינוק חדש שהגיע היא נגשת אליו ומחזירה לאחיות כשהוא נקי ומוכן לשינה.

 

התכונות של מתנדבים בעמותת  לדברי רוית הן : אדם לא שופט, מסוגל לטפל בילדים של נרקומנים ומכורים, אדם שידע להתמודד עם מצבים. שיוכל לתת זמן להשקיע, לטפל בהם, לתת להם חום ואהבה שנחסך מהם וכך הם מתפתחים.

לפרנסתה רוית עובדת כמנהלת מטבח  ב"עמותת לשובע" – בית תמחוי לנזקקים, דיירי רחוב והומלסים בדרום ת"א. גם העבודה מעניקה לה נקודות אור רבות : "אני עושה להם קידוש כל יום שישי ומגשימה ל-120 איש חלום של לחגוג יחד, להתכנס, לשיר "שלום עליכם". אני מחבקת אותם, הם יכולים לספר לי את צרותיהם. אנו חוגגים יחד ימי הולדת.

 

 

לדיירת בת 80 שמעולם לא חגגו לה יום הולדת חגגנו בפעם הראשונה בחייה והיא בכתה מרוב שמחה. דירים אחרים הכינו לי גביע עם הכיתוב "המלאכית שלנו" תודה שאת מגשימה לנו כל יום שישי חלום חדש". כעת כשפותחים בעמותה 5 כיתות מגיל 0-5 רוית תתנדב לסייע להם פעמיים בשבוע אחה"צ.

 

 

הנתינה של רוית מנותבת למקום נוסף "עמותת נתינה מחושבת", היא עוזרת לעמותות לקיים אירוע כגון :ברית/ה, בר מצוה, בת מצוה, חתונה. היא מגיעה לאירוע כליצנית וברגע שהמשפחה מתחילה לרקוד ושמחה היא יודעת שסיימה את תפקידה.

 

המוטו של רוית :  קבלתי שליחות מהחיים, אלוהים ידע שיש לי עצב בלב ורצה שאהיה שמחה. היום אני שמחה.  כשאתה נותן אתה מקבל כפליים. אני מקבלת אהבה בכמויות מהחברים ומהבוסים. אני מאחלת לעצמי למצוא אהבה וזוגיות וילדים לצידי מאומנה או מאומצים.

ולאמהות טריות באזור המרכז שקוראות את הכתבה : רוית תשמח לסייע בטיפול בילד הראשון , ללמד איך לטפל, לרחוץ באהבה גדולה. להקשיב ולסייע, להיות אוזן קשבת בתקופה הראשונית.

רוית