אציין מראש שפוסט זה הוא הבעת דעה שלי בלבד ולכן אין טעם להגיד שזה לא נכון או להתווכח. מונעת מראש התלהמות כלשהי.

pircing

תינוקת קטנה שוכבת בעגלה ובאוזניה זוג עגילים. אותי זה מגעיל.

תינוק בן 4 חודשים עם צמיד זהב עליו מוטבע שמו? אני לא אוהבת.

ילד קטן שצורח מכאב בזמן שעושים לו קעקוע? עד איפה הגבול???

 

אני לא מבינה למה תינוקת בת 3 חודשים צריכה חורים באוזניים ?למה אי אפשר לחכות שהילדה תגדל קצת ותבקש בעצמה? להגיד שזה פחות כואב בגיל קטן זו שטות כי גם אם זה כואב אז אחרי כמה דקות זה עובר. אבל זו תהיה בחירה של הילד/ה ולא של ההורה.

 

מה ההורים רוצים להגיד בזה? הנה, לילד/ה שלי יש חור באוזן, יש עגיל מזהב.

בעידן של היום ישנם אנשים שרוצים להגשים את החלום שלהם דרך הילדים.

 

אני רואה בהרבה קבוצות בפייסבוק שאלות של אמהות כמו: “מישהי מכירה מקום באזור שעושה חורים באוזניים לפני גיל 3 חודשים?” הבת שלה בת חודשיים וקשה לה לחכות עוד חודש או עד שתבקש בעצמה עגילים.

שאלה נוספת של אמא באחת הקבוצות: “ הבן שלה בן 4 חודשים ועד כמה זה יהיה יפה לעשות לו עגיל באוזן?”. למה בגיל 4 חודשים הבן שלך צריך עגיל באוזניים? אולי תתני לו לבחור בעצמו אם בא לו עגיל באוזן או לא?.

עד איפה זה יימשך?

למה עגיל רק באוזן? אולי גם נזם באף? בגבה?

 

תינוקות עם צמידי זהב על הידיים או שרשראות מזהב סביב הצוואר. מאיפה זה בא?

ילד קטן שעושים לו קעקוע. קעקוע???? אני את הקעקוע הראשון עשיתי בגיל 25.

עד לאן נגיע?

 

זה די מזכיר לי את מה שהולך במסיבות ימי הולדת שעושים היום. ההורים רק רוצים לעשות את המסיבה הכי שווה, הכי גדולה, המפעיל הכי טוב, המסיבה שהכי ידברו עליה ולפעמים זה בא על חשבון הילדים.

איפה הימי הולדת של פעם?

הילדים לפעמים לא מבינים בזה ונמצאים בתחרות עם שאר ילדי הכיתה רק בגלל ההורים.