רגע לפני שאתם פותחים את הפה תחשבו על מי שעומדת מולכם…

קוראים לי ליזה אני בת 35 וחצי ואני בהריון שני.

 

מגיל נעורים אני נאבקת במשקל, עולה יורדת, בודקת כל דיאטה אפשרית ותמיד שומרת על זה עם משמעת של ייקית ממושמעת (ואני בכלל חצי רוסיה חצי מרוקאית).

לא נגעתי בקמח לבן וסוכר מהיום שבני הבכור נולד.

בהריון שלו עליתי 20 קילו (למרות שאת כל ההריון העברתי עם דיאטנית צמודה).

כל ההריון החזקתי את עצמי בשרשראות, הייתי בדיכאון בגלל שלא הייתה לי שליטה על המשקל, לקחתי כדורים נגד דיכאון כי פחדתי לא לרדת הכל.

 

את כל ההריון ליווה אותי חוץ מבעלי המדהים גם פסיכולוג צמוד שהסביר לי שהריון זה תהליך טבעי ולפעמים בחיים מותר לשחרר,

(מיותר לומר שזה לא עבד ולא נהנתי לרגע אחד מהריון), אבל תוך חצי שנה (משמעת של ייקית זוכרים).

הורדתי 25, ואז במשך 4 שנים החזקתי במשקל הכי רזה שלי.

 

לפני כחצי שנה נכנסתי להריון שני, בהתחלה שמרתי ואז שחררתי, פעם אחת בחיים החלטתי להפסיק להלחם ואולי להנות מתהליך שאמור באמת להיות טבעי.

 

אז בחנוכה אכלתי סופגניות (מה שלא עשיתי כמעט 6 שנים) וחזרתי לאכול גם פסטה (זה מה זה טעים ) וסנדביצים אמיתיים מלחם אמיתי ופלאפל – שנים שלא נגעתי בזה. ושוקולד ובקיצור מה שבא לי.

 

ואז התחילו ההערות שחלקכם כנראה חושבים שהם ממש אבל ממש מצחיקות …

״תגידי כמה עלית כבר?!״ ״כבר הגעת למאה קילו?!״ ״את מתכוונת גם להוריד את זה?!״ ושאלת מיליון הדולר ״לא כבד לך? איך את חיה עם עצמך?!״

אז תנו לי לענות לכם…

ראשית אני חיה עם עצמי מעולה !!!!

וכן כבד לי ולא נוח…

אבל מסתבר שהרבה נשים בהריון מרגישות ככה.

דבר שני יש לי ילד מדהים בבית (חמסה חמסה חמסה) ובעזרת השם בעוד כחודשיים וחצי תצטרף לנו תוספת חדשה למשפחה (טפו טפו טפו).

 

יש לי בעל שאוהב אותי ואני מאוהבת בו ויש לי מלא חברים טובים שעוטפים אותי באהבה בלתי נגמרת ואני מודה להם על כך יומיום.

 

ואם אפשר לומר לכם עוד משהו… תספרו עד עשר …

 

אולי עומדת מולכם מישהי שיש לה הפרעות אכילה כאלה ואחרות.

מישהי שכל אמירה שלכם על המשקל שלה גורמת לה לשנוא את עצמה יותר ויותר למרות התהליך הטבעי שהיא עוברת.

יותר מזה תחשבו שאני אחותכם, הבת שלכם, חברה שלכם… מישהי שבסך הכל קשה לה עם עצמה וצריכה עידוד מהחברה בתהליך שאמור להיות טבעי לחלוטין.

מבחינתכם הבקשה שלי הזויה, אבל מבחינתי היא עולם ומלואו שמבדיל בין חושך לאור.

 

 

ליזה אבני

בתמונה זאת אני לפני שבוע …

אני עוד אגדל כנראה, כי בכל זאת נשארו לי חודשיים וחצי אבל נחשו מה ????

זאת אני ונשבר לי הזין מלהתנצל על המשקל שלי או על גודל הבטן שלי …

ולא אני לא עומדת ל״התפוצץ״ בימים הקרובים

תפסיקו להשתמש במילים כמו המלטה / השרצה זה דוחה !!!!!!

ואיך אומרים אצלנו?״הייקים״?

 

שרק נהיה בריאים.

 

כתבה: ליזה אבני, אמא לבעז נמצאת בהריון שני