יש לי שלושה ילדים בגילאי 10-18 שנים.

נושא הנקת התינוק בחודשים אחרונים לחייו היה חשוב ובוער לפני 18 שנה אולי אף יותר מהיום. כאם טרייה חשתי לחץ חברתי להניק את בתי ובניי בכל מחיר גם אם אין לי מספיק חלב.

כשבתי הבכורה נולדה, היא הייתה קטנטונת מבחינת משקל, למרות זאת לא הצלחתי להניק אותה במידה מספקת כדי להרגיעה ולגרום לה לתחושת שובע ועברתי לתחליפים שהחליפו את ההנקה תוך פרק זמן קצר.

בטחוני כאימא התערער, האם אני עושה את המקסימום לטובתה של בתי ? השתדלתי לאכול אוכל בריא כדי שבתי תקבל תזונה בריאה. אולם לאחר חודש של ניסיונות עברנו לסימילאק.

עם בני השני שנולד לאחר שלוש שנים, הצלחתי לייצר יותר חלב. אולם הוא נולד גדול  ובעל תאבון בריא יותר. ניסיתי להשלים את החוסר בחלב אם בתחליפי חלב וקורנפלור ובתום חודשיים בני השני העדיף את תחליפי החלב על חלב האם.

הקושי שלי אחרי חודשיים של הנקה היה להפסיק לייצר את חלב האם, הנחתי  כרוב כדי להוריד גודש שהצטבר ולאחר יומיים הצלחתי לייבש את המקום ולחזור לתפקוד.

עם בני השלישי החלטתי לזרום, יש לי בבית עוד שני ילדים שצריכים אותי ואם ההנקה לא תצלח זה בסדר כי זמן זה מצרך חשוב. לקחתי בחשבון שעם תחליפי חלב בעלי ואימי יוכלו לסייע לי אבל הנקה יהיה תפקידי הבלעדי.

הצלחתי להניקו 3 חודשים יחד עם תחליפי חלב עד שעברנו לתחליפי חלב באופן בלעדי.

היום במבט לאחור כשכל ילדי בוגרים, אני חושבת ומאמינה שהכי חשוב זה להעניק חום ואהבה, ללוות אותם ולהקשיב להם, לנסות להניע אותם למצות את הפוטנציאל שלהם ולדאוג להם לתזונה בריאה ומגוונת. ולגבי ההנקה – רק אם מתאפשר ובזמן שמתאפשר..gal