כפי שכבר קראתם בעבר אני בת 30, אימא לאילי בן השנה וחצי.

כל חיי גדלתי בבית מתוקתק, כביסות, בישולים וניקיונות היו הגאווה של אימא שלי שעבדה כל חייה במשרה מלאה.
אני הייתי מאותם ילדים ששנאו לעזור ולנקות ושנאתי עוד יותר את המרדף של אימא שלי אחרי הניקיון של הבית.
אימא שלי היא מאותם נשים שעבדו במהלך היום במשרה מלאה וחזרו הביתה למשרה נוספת. אף פעם לא הבנתי את זה עד שהפכתי לאימא בעצמי תמיד חשבתי שהכל נעשה במטה קסם הבית מנקה את עצמו, התבשילים מופעים כמו בקסם (תמיד דמיינתי את הסצנה מהארי פוטר שיש גמדים למטה ששולחים באופן קסום אוכל לשולחנות).
ראיתי את הכתבה על מה היה קורה אם אימא הייתה מרוויחה כסף על כל אותן עבודות שאימא עושה במהלך היום יום.
אני חייבת לציין שהלוואי שהיו נותנים לי 10% מאותו סכום אז אולי באמת הייתי יכולה להקדיש לילד שלי את הזמן והיחס שהוא ראוי להם.
אני לא מבקשת שישלמו לי על היותי אימא אני מבקשת במדינה שהקידמה היא אחת מהמעלות הגדולות שלה תדע להושיט יד לאזרחיה.
אני בתור אימא לילד צריכה לבחור בין החינוך והגידול של הילד שלי לבין להביא אוכל הביתה.
בתור אימא שעובדת ואז מגיעה הביתה ל"משרה" שנייה אני מבינה את השחיקה שבדבר.
אנחנו קורעות את התחת (סליחה על הביטוי) בעבודה לא מתגמלת כי גם ככה מתייחסים אליך כאילו את צריכה להודות לאלוהים על זה שקיבלו אותך כי את אימא וברור שיש עלייך תוית של אחת שלא יכולה להקדיש לעבודה.
משרת אימהות - כמה אימא מרוויחה בחודש
אז את עובדת וחוזרת הביתה לכביסות ולניקיונות, לבישולים והעשרה עם הילד אם זה לקרוא לו סיפור או לשחק איתו במשחקים.
לקלח ולהרדים וגם אז זה לא נגמר כי צריך לקפל כביסה ולשטוף את הבית.
אפילו הסופ"שים כבר לא שלך כי את צריכה לעסוק באיך תשעשעי את הילד שלך ותתרמי לילד שלך מבחינת ההעשרה וחינוך.
במדינה כל כך נהורה לצערי אנחנו עדיין חיים בתקופה שבה האישה מגדלת את הילדים (ולא לתקוף בבקשה זה ככה עפ"י רוב ולא רוב מוחלט) והגבר מביא את הפרנסה העיקרית.
הלוואי והיו תומכים בנו קצת כדי שנוכל לתת יותר לילדים שלנו בלי לשחוק את עצמנו. אימא זה משרה מלאה + אקסטרות כי לאימא אין חופשה ואין הפסקה אימא עובדת 24/7.

היום בתור אימא אני מבינה את זה