מתוק הוא טעם החיים

התאווה למשהו מתוק שפוקדת אותנו לעתים קרובות (מדי) עלולה לעלות לנו בהשמנת יתר ובבריאות. אז כדי לא להימנע לגמרי ולעשות הכל בצורה מאוזנת, הנה חמישה מזונות מהטבע שיכולים לשמש כקינוח מתוק ומומלץ

 

מאת: יעל דרור, דיאטנית קלינית ופיזיולוגית, יועצת מקצועית לחברת "אחוה"

 

מי לא אוהב מתוקים? עוגות, עוגיות, קינוחים, גלידות, סוכריות ושוקולד הם הנאה גדולה כמעט לכל אחד מאיתנו. הבעיה היא שסוגי המתוקים הללו נחשבים פחות בריאים ולכן פחות מומלצים. אז מה עושים כאשר מרגישים רצון לשלב מזון מתוק מדי פעם בתפריט? איזה מתוקים מהטבע מומלצים לבחירה? מה היתרונות של כל אחד מהם ואיך לשלב בחוכמה בכמות הנכונה?

קבלו את מצעד חמשת מתוקים מהטבע, אשר מהווים פיתרון נהדר כקינוח או סתם כמשהו מתוק לנשנש באמצע היום.

 

פירות טרייםהפירות הטריים המשתנים לאורך עונות השנה, הם בפירוש המתוק הכי טבעי שאפשר לבקש מהטבע. הפירות מכילים ויטמינים ומינרלים חיוניים, מספר סוגים של פחמימות זמינות לעיכול וסיבים תזונתיים (כשאוכלים את הפרי ביחד עם הקליפה). הפרי הטרי הוא דרך נהדרת לשלב משהו מתוק, בריא ומזין מהטבע בארוחות המרכזיות, בארוחות הביניים וכמובן כקינוח טבעי בסיום הארוחה.

מכיוון שהפירות מתוקים, הם מכילים מספר סוגים של סוכרים טבעיים שחשוב לשלב בתפריט במידה. ההמלצה היא לשלב 2-3 פירות ביום בתפריט היומי בצורה מגוונת ומהנה. לבחור פירות בגודל של "אגרוף בינוני" כדי להתאים את הכמות שאוכלים למידות המתאימות להמלצות בתזונה (50-70 קלוריות ליחידה). דוגמאות: תפוח, אגס, בננה קטנה, תפוז, 2 קלמנטינות, נקטרינה ואפרסק ועוד.

 

פירות יבשים גם הפירות היבשים הם "מתוקים" עם יתרונות רבים מן הטבע. הפירות היבשים עשירים בטעמים, מכילים אחוזים גבוהים של סוכרים טבעיים וחלקם אף עשירים בסיבים תזונתיים ללא טיפת שומן. הפירות היבשים משתלבים נהדר בארוחות הביניים, בסלטי פירות, מאפים, לפני פעילות גופנית ומהווים תחליף נהדר ל"משהו מתוק" בסוף הארוחה.

פירות יבשים מתחלקים לשני סוגים: הפירות המיובשים בצרתם הטבעית והפירות המיובשים עם תוספות של צבעים מאכל וחומרים משמרים. מומלץ לצרוך את אלה שמיובשים הכי קרוב לצורתם הטבעית. הכי מומלצים הם התמרים שנארזים ישר בסיום הקטיף ללא התערבות וללא תוספותאחווה חלבה

 

חטיפי מיני חלבהטחינה ושומשום נחשבים למאכלים בריאים מאוד המגיעים אלינו ישר מהשדה, כמעט ללא התערבות. הטחינה עשירה בברזל, סידן וחומצות שומן חיוניות, בעלת טעם עשיר ומרקם ממכר.

הפיכתה של הטחינה הבריאה לחלבה, מספקת הנאה מתוקה ושומרת על היתרונות התזונתיים שבטחינה. אחת הבעיות באכילת חלוה היא שקשה להפסיק לנשנש כאשר מתחילים. לכן, חשוב לשים לב לכמות ואם אתם לא סומכים על עצמכם, תדאגו שיהיו לכם חטיפי מיני חלבה.

430

ריבות פריהריבות הן שילוב מנצח של ממרח עשיר בטעם מתוק, ללא שומן ועם טעם נהדר המבוסס על פירות טבעיים. על מנת שנוכל ליהנות מהממרח המתוק כמה שיותר קרוב לטבע, מומלץ לבחור בסוגים שרשום עליהם "מעדן פרי", "קונפיטורה" או "ריבה". למי שמחפש לשלוט בכמות הסוכר, מומלץ לחפש מוצרים ללא תוספת סוכר חיצונית. כמובן שהממרח יכיל סוכרים, אבל מקורם יהיה מהטבע כיוון הגיעו ישירות מהפרי עצמו.

 

סוכריות מקליפות תפוזים אמנם מדובר בממתק אבל עם מקורות מהטבע שקל להכין בבית בלי הרבה השקעה, ועם הרבה מאד הנאה. קליפת התפוז ידועה כמקור חשוב לסיבים תזונתיים מסיסים. למשל, סיב ה"פקטין" הידוע בהשפעתו הטובה על איזון סוכרים בדם ותפקוד מערכת העיכול.

רוב האנשים שאוכלים תפוזים מקלפים מהר את הקליפה וזורקים לפח, ולא מודעים ליתרונות שבהכנת מעדנים מקליפות התפוזים.

 

אז איך עושים את זה?

השלב הראשון הוא לאסוף כמות גדולה של קליפות תפוזים בעלי קליפה עבה. חשוב מאד שתהיה שכבה עבה של ציפת הפרי הלבנה מתחת לקליפה הכתומה ולא הקליפות הדקות. חותכים את קליפות התפוזים לרצועות דקות וריבועים, ומשרים במים רותחים.

 

מומלץ להשרות למשך 2-3 ימים כאשר בכל כמה שעות מחליפים את המים, כדי לשטוף את המרירות מהקליפה ולרכך אותה.

 

כאשר הקליפות שטופות, מבשלים אותן בסיר מעל אש קטנה בתוספת סוכר לאורך זמן.

 

בישול איטי שמאפשר לקליפות התפוזים לספוג את הטעם המתוק וליצור את המרקם האופייני של הסוכריות.

 

מאת: יעל דרור, דיאטנית קלינית ופיזיולוגית, יועצת מקצועית לחברת "אחוה"