רגע לפני שאתם פותחים את הפה

רגע לפני שאתם פותחים את הפה תחשבו על מי שעומדת מולכם…

קוראים לי ליזה אני בת 35 וחצי ואני בהריון שני.

 

מגיל נעורים אני נאבקת במשקל, עולה יורדת, בודקת כל דיאטה אפשרית ותמיד שומרת על זה עם משמעת של ייקית ממושמעת (ואני בכלל חצי רוסיה חצי מרוקאית).

לא נגעתי בקמח לבן וסוכר מהיום שבני הבכור נולד.

בהריון שלו עליתי 20 קילו (למרות שאת כל ההריון העברתי עם דיאטנית צמודה).

כל ההריון החזקתי את עצמי בשרשראות, הייתי בדיכאון בגלל שלא הייתה לי שליטה על המשקל, לקחתי כדורים נגד דיכאון כי פחדתי לא לרדת הכל.

 

את כל ההריון ליווה אותי חוץ מבעלי המדהים גם פסיכולוג צמוד שהסביר לי שהריון זה תהליך טבעי ולפעמים בחיים מותר לשחרר,

(מיותר לומר שזה לא עבד ולא נהנתי לרגע אחד מהריון), אבל תוך חצי שנה (משמעת של ייקית זוכרים).

הורדתי 25, ואז במשך 4 שנים החזקתי במשקל הכי רזה שלי.

 

לפני כחצי שנה נכנסתי להריון שני, בהתחלה שמרתי ואז שחררתי, פעם אחת בחיים החלטתי להפסיק להלחם ואולי להנות מתהליך שאמור באמת להיות טבעי.

 

אז בחנוכה אכלתי סופגניות (מה שלא עשיתי כמעט 6 שנים) וחזרתי לאכול גם פסטה (זה מה זה טעים ) וסנדביצים אמיתיים מלחם אמיתי ופלאפל – שנים שלא נגעתי בזה. ושוקולד ובקיצור מה שבא לי.

 

ואז התחילו ההערות שחלקכם כנראה חושבים שהם ממש אבל ממש מצחיקות …

״תגידי כמה עלית כבר?!״ ״כבר הגעת למאה קילו?!״ ״את מתכוונת גם להוריד את זה?!״ ושאלת מיליון הדולר ״לא כבד לך? איך את חיה עם עצמך?!״

אז תנו לי לענות לכם…

ראשית אני חיה עם עצמי מעולה !!!!

וכן כבד לי ולא נוח…

אבל מסתבר שהרבה נשים בהריון מרגישות ככה.

דבר שני יש לי ילד מדהים בבית (חמסה חמסה חמסה) ובעזרת השם בעוד כחודשיים וחצי תצטרף לנו תוספת חדשה למשפחה (טפו טפו טפו).

 

יש לי בעל שאוהב אותי ואני מאוהבת בו ויש לי מלא חברים טובים שעוטפים אותי באהבה בלתי נגמרת ואני מודה להם על כך יומיום.

 

ואם אפשר לומר לכם עוד משהו… תספרו עד עשר …

 

אולי עומדת מולכם מישהי שיש לה הפרעות אכילה כאלה ואחרות.

מישהי שכל אמירה שלכם על המשקל שלה גורמת לה לשנוא את עצמה יותר ויותר למרות התהליך הטבעי שהיא עוברת.

יותר מזה תחשבו שאני אחותכם, הבת שלכם, חברה שלכם… מישהי שבסך הכל קשה לה עם עצמה וצריכה עידוד מהחברה בתהליך שאמור להיות טבעי לחלוטין.

מבחינתכם הבקשה שלי הזויה, אבל מבחינתי היא עולם ומלואו שמבדיל בין חושך לאור.

 

 

ליזה אבני

בתמונה זאת אני לפני שבוע …

אני עוד אגדל כנראה, כי בכל זאת נשארו לי חודשיים וחצי אבל נחשו מה ????

זאת אני ונשבר לי הזין מלהתנצל על המשקל שלי או על גודל הבטן שלי …

ולא אני לא עומדת ל״התפוצץ״ בימים הקרובים

תפסיקו להשתמש במילים כמו המלטה / השרצה זה דוחה !!!!!!

ואיך אומרים אצלנו?״הייקים״?

 

שרק נהיה בריאים.

 

כתבה: ליזה אבני, אמא לבעז נמצאת בהריון שני

נכתב על ידי: Lady In Red

There are 5 comments for this article
  1. עדי ב 15:13

    אהבתי אהבתי אהבתי!!!! תחיי את חייך בצורה הכי כייפית שיש. אולי אני ישמע קיטשית כרגע,אבל חעעם רק פעם אחת. יש לך אהובים שמקיפים אותך מכל מקום! מה את צריכה יותר מזה??? ואנשים חזרי טאקט… רק להתבייש זה מה שצריך!!! שימי פס הכי ארוך שאת יכולה. אחרי הלידה,שתצאי בידיין מלאות ורק בריאות! תדאגי למשקל העודף ולמראה שלך בדרכ שאת!!!! אוהבת!!!! לכי לרקוד-היפהופ זומבה אירובי…יש מליון דרכים מלבד דיאטות משעממות.
    באהבה…אני!(הריונית פעם ✌שצריכה ללדת עוד חודש)

  2. Maya Peretz Aviv ב 15:26

    מסכימה עם כל מילה!!
    אנחנו באותו גיל וגם אני כעת בהריון שני (תחילת חודש רביעי) ואכן כל ההערות, דימויים ותגובות שונות ומשונות לא במקום והחוסר הבנה וידע בסיסיים של אנשים בנושא הזה המביאים לחוסר רגישות הוא עצוב מאוד.. כל הכבוד על האומץ והחשיפה והרבה הצלחה בהמשך הדרך בכלל ובלידה הקרובה ובתקופה שאחריה בפרט. חיבוקים חמים.. מאיה

    • ליזה אבני ב 18:36

      תגובה על התגובה מאיה
      שיהיה לך הריון משעמם ושתצאי בידיים מעולות.

  3. דקל ב 14:32

    מדהימה. גם אני בהריון שנח קיבלתי תגובות כמו: את בטוחה שאין לך תאומים ??? למרות שהגעתי לאותו משקל כמו ההריון הראשון . גם אני הייתי ילדה שמנה ובכל הריון העלתי 23 קילו ועוד שמרתי ברוב הזמן ולא הרשת לעצמי. בהריון הראשון תוך 4 חודשים הורדתי הכל . עכשיו אני חודש אחרי לידה שניה ו10 קילו פחות. יהיה בסדר והלוואי והייתי משחררת. גם ככה עליתי מלא וגם ככה מורידים הכל 🙂 תהני לך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *