בגיל 35 עמדתי בפני צומת דרכים מקצועי : האם להמשיך ולהיות מורה במערכת החינוך עם הנוחיות המתלווה לתפקיד או לקפוץ למים העמוקים ולצאת לשוק הפרטי ולהתמודד על תפקידים בתחום משאבי אנוש ושיווק עליהם חלמתי.
כדי להתמודד עם הקונפליקט יצאתי לקורס של לנדמרק הדן בהעצמה, שינויים ובחירה.
לנדמרק אדיוקשיין נמצאים במתחם בשפיים והדיאלוג שהם מנהלים עם הקהל בקורסים שלהם הוא מעין אימון קבוצתי המאפשר לכל אחד בקהל למצוא את עצמו בקונפליקטים של האחר ולראות את האפשרויות הטמונות בשינוי המצב הקיים, בלהעז, לרדת מהיציע אל המגרש ולהגשים את עצמך גם אם כרוכים בכך סיכונים וקשיים. “מי שלא מעז לא מצליח”.
בנקודת זמן הזו צמחה בי התובנה שזה הזמן לפרוש כנפיים ולנסות לשנות. הרמתי את השפורפרת ובידים וקול רועד בקשתי ממנהלת ביה”ס דאז לצאת לחופשה ללא תשלום. כשסיימתי את השיחה לא האמנתי שכעת באפשרותי לפתוח דלת חדשה לחלום הקריירה.
ואכן לא יאומן כי יסופר – חודש וחצי מזמן השיחה התחלתי לעבוד במטה חברת מזון בינלאומית. התפקיד היה מאתגר ודרכו התנסיתי במגוון תחומים כולל רווחה וזכויות עובדים, ארגון אירועים, הכנת מצגות הנהלה ועוד.
במהלך עבודתי בחברת בינלאומית שהייתה שונה בתכלית השוני ממשרד החינוך נחשפתי לעולם העסקי, נתקלתי בדילמות משפטיות ובלקיחת סיכונים עסקיים הקיימים בשוק תחרותי. לאחר שנה החלטתי ללמוד תואר שני במנהל עסקים בדומה לחברי לעבודה שרובם היו מנהלי שיווק ומותג.
הצוהר שנפתח בפניי עם לימודי התואר השני במרכז ללימודים האקדמאים באור יהודה היה מרהיב ומטלטל, לא פשוט ללמוד כלכלה וחשבונאות עם חבר’ה בני 27 שהמשיכו מסלול ישיר מהתואר הראשון. ומאידך כשאדם ממוקד מטרה, הסביבה פחות רלבנטית והלימודים במרכז.
חווית הלימודים הייתה רב גונית בזכות המרצים שהגיעו מ”השדה”, הקימו חברות ייעוץ בתחום הלימוד של הקורסים, אפשרו לנו לחוות את התיאוריה לצד המעשי.
הגשתי מועמדות להתמודד לפרוייקט של מנטורינג באחת החברות שהמרכז עובד עימם, במהלכ הפרוייקט יש אפשרות להתנסות בסוגיות שלמדנו בתואר ולשמחתי התקבלתי. הכנתי פרוייקט במנהל המחקר החקלאי באור יהודה יחד עם שני חברים ללימודים.
מה למדתי מכל השינוים שהתחוללו בחיי – שאם רוצים אין זו אגדה, צריך לחלום כדי להגשים מהווים ומשאלות.
גם לכם יש חלומות ? מה הייתם רוצים לשנות בחייכם וכיצד אפשר לפעול כדי לקדמם ? אשמח לשמוע !

 

changes